משל הנשרים והעצים - פשט

קוד: משל הנשרים והעצים - פשט בתנ"ך

סוג: פרטים2

מאת: צחור

אל: מדרשת בר אילן

בפרק זה אשחזר מה שהבנתי כשקראתי לראשונה את המשל ואראה כיצד קשה הוא להבנה על-דרך הפשט.

(א)    " ויהי דבר ה' אלי לאמר " – פתיחה, כל הנאמר מכאן והלאה הוא דבר ה'.

(ב)     " בן-אדם חוד חידה ומשל משל אל-בית ישראל " – הפנייה " בן-אדם " היא פניה נפוצה בספר יחזקאל בה ה' פונה אל הנביא. ה' אומר לנביא שהנבואה הבאה תהי בצורת חידה ומשל. (מדוע בחר ה' להעביר נובאה זו בצורת חידה קשה להבנה?).

(ג)      " ואמרת כה-אמר ד' ה' הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר-לו הרקמה בא אל הלבנון ויקח את-צמרת הארז " – מתאר נשר גדול, עם כנפיים גדולות, אברים ארוכים, הרבה נוצות ורקמה. והוא לוקח ראש של ארז. (למה כתוב " הארז " ב-הא הידיעה? ניתן לחשוב כי מדובר בארז ספציפי).

(ד)     " את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל-ארץ כנען בעיר רכלים שמו " – מתאר שקטף את הארז מ " ראש יניקותיו " הביא אותו ל " עיר רוכלים " שבארץ כנען (מהי עיר רוכלים? למה זה חשוב למשל?).

(ה)    " ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה-זרע קח על-מים רבים צפצפה שמו " – הוא לקח זרע מהארץ (איזה ארץ? כנען? לבנון?) ושם אותו בשדה טוב שיש בו הרבה מים. (צפצפה? פעם ראשונה שאני רואה את המילה הזו בתנ " ך, מה משמעות המילה?)

(ו)      " ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעש בדים ותשלח פראות " " ויצמח " (הזרע?, הארז?) והוא הופך להיות " גפן סרחת" (רגע, איך הגענו לגפן, לא היה פה ארז?). הפך לגפן נמוכה ומפוזרת.

(ז)      " ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה " – עוד פעם נשר (אותו נשר? נשר חדש?) עם תיאור דומה למקודם (אין פועל בחלק ראשון של הפסוק, מה הנשר עשה?) ומתאר את הגפן שמבקשת מהנשר להשקות אותה " מערגות מטעה " – ממקומה הטבעי.

(ח)    " אל שדה טוב אל-מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת" – מתאר את השדה בו הגפן שתולה. שדה טוב עם הרבה מים שם צריכה לגדול גפן יפה.

(ט)    " אמר כה אמר ד' ה' תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה " – קשה להבין את החלק הראשון של הפסוק על-דרך הפשט מבלי לשים סימן שאלה למרות שזה מאוד בעייתי לשים סימני שאלה בתנ " ך אך כאן אין מנוס. ה' אומר שהנטיעה הזאת לא תצליח, צריך לעקור את הגפן ולכך לא יידרש מאמץ מיוחד (למרות שמדובר בארז גדול)

(י)      " והנה שתולה התצלח הלא כגעת בה רוח קדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש" – אם היא תשאר שתולה מיד כשיגע בה רוח קדים היא תיבש.

 

 

לסיכום בנסיון ללמוד את הפרק על-דרך הפשט העליתי כמה וכמה שאלות שאי-אפשר לפתור אותן על-דרך הפשט אלא חייבים להתעמק לשיטות האחרות והן:

א)         מדוע בחר ה' להעביר את הנבואה בצורת חידה קשה להבנה?

ב)          " צמרת הארז " – למה יש הא הידיעה? על איזה ארז מדובר?

ג)           מהי " עיר רכלים"? למה זה חשוב למשל?

ד)          " ויקח מזרע הארץ " איזה ארץ? כנען? לבנון?

ה)         מה זה " צפצפה"?

ו)           " ויצמח " מי? הארז? הזרע?

ז)           "גפן סרחת" – איך הגענו מארז לגפן?

ח)         האם יש הופעה של שני נשרים או שמדובר באותו נשר?

ט)         " ויהי נשר אחד " למה אין פועל בחלק הראשון של פסוק ז' [1] ? מה הנשר עשה?

י)           "כה אמר ד' ה' תצלח" האם יש סימן שאלה? מדוע אין אף סימן דיקדוקי אליו? (הא' השאלה או משהו דומה לו).

  • תשובות לשאלות / צחור    
  • ועוד תשובות / צחור    

  • [1] בהופעה השניה של הנשר.

     

    תגובות