מגילת אסתר - נגד הישארות בגלות

כשקראתי את המגילה בקריאה ראשונית, הרגשתי מסר תמוה, מסר של 'נִשאר בגולה ויהיה טוב'.

עוד שאלה שחייבת להשאל, היא מדוע המגילה שותקת ביחס לנעשה בארץ ישראל ולתהליך שיבת ציון, וכמו-כן, מדוע שותקים המקורות המקבילים לתקופה זו בארץ ישראל (עזרא, נחמיה וכו') ביחס לסיפור המגילה? האין זה מאורע משמעותי וחשוב דיו בקורות עמם בשביל להתיחס אליו?

ננסה לענות על השאלות, אולם קודם נציג את מגילת אסתר בתוך הרצף הכרונולוגי של תהליך שיבת ציון, וזאת על-פי מספר מקורות מהתנ"ך, מקורות חיצוניים, וכו'.

ניתן לראות כי בין חנוכת הבית ה- II לעליית עזרא חולפות כ- 50 שנה. הכתוב בעזרא, פרקים א'-ו', מגיע עד שנת 6 לדריווש (עזרא ו'/ט"ו). פרק ז' מתחיל בעליית עזרא 50 שנה לאחר מכן.

צמד המלים התמים "ואחר הדברים האלה" בתחילת פרק ז' מרמז על קפיצה של כ- 50 שנה. (דרך אגב, גם במגילה, בתחילת פרקים ב' ו-ג' יש לנו קפיצה של 3 ו- 5 שנים בהתאמה.)

תקופת המגילה היא תקופה גורלית וקשה לישוב היהודי בארץ-ישראל. הישוב היהודי בארץ-ישראל באותו זמן היה על כף המאזניים: נהירה לארץ-ישראל היתה מחזקת ומתחילה מהלך של ביסוס העם היהודי בארצו, אולם עם-ישראל נשאר בגולה. אנשי הגולה לא רוצים לעלות לארץ-ישראל, ואנשי ארץ-ישראל לא משפיעים על אנשי הגולה. כל ימי אחשוורוש לא התבצעה אף עלייה לארץ-ישראל. עובדות אלו מצביעות על הנתק שהיה בין עם-ישראל בשני האזורים. שתיקת מגילת אסתר בקשר לנעשה בארץ-ישראל וכן שתיקת עזרא ונחמיה ביחס למגילת אסתר, מבטאות נתק זה.

מכאן, לעניות דעתי, מסר המגילה ברור: בגלות רע, יש צרות וגזרות ולא כל פעם יבואו לנו איזשהם אסתר ומרדכי שיצילו אותנו. המסר המוצהר הוא - לעלות לארץ-ישראל. שמו של הקב"ה לא נזכר במגילה. יש בלבול בתודעה היהודית של האנשים בגולה, נתק בין העם לקב"ה שגורם להטמעות בגויים: "לפי שנהנו מסעודתו של אותו רשע".

כך מסתיימת המגילה במסר ברור: צאו מהגולה, תפסיקו להתבולל ותעלו לארץ (אראל: ראו גם 70 יום במגילת אסתר).

אולם לוקח זמן רב עד העלייה הבאה, עליית עזרא ( המ ע רכת: לעניות דעתי, פרט קטן ושולי זה - ביכולתו להפוך את כל המאמר. הרי אם זהו מסר כל-כך ברור, מדוע הוא לא התקיים??? גם לאחר קריאת המאמר נשמע לי הרבה יותר הגיוני שהמסר במגילה הוא המסר 'התמוה' שהוצג בתחילה: נִשאר בגולה, יהיה טוב!)

ויהי רצון שנזכה בקרוב לחזות בעליית כל עם-ישראל לארצו - קיבוץ גלויות, ויקויים בנו הכתוב "אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בניי מרחוק ובנותיי מקצה הארץ"(ישעיהו מ"ג/ו') ( המ ע רכת: אמן כן יהי רצון!)