כשבאות צרות על עמים אחרים, גם אנחנו צריכים להתעורר

קוד: ביאור:צפניה ג6 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

צפניה ג6: "הִכְרַתִּי גוֹיִם, נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם, הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם מִבְּלִי עוֹבֵר, נִצְדּוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי אִישׁ מֵאֵין יוֹשֵׁב"

צפניה ג7: "אָמַרְתִּי 'אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי, תִּקְחִי מוּסָר, וְלֹא יִכָּרֵת מְעוֹנָהּ, כֹּל אֲשֶׁר פָּקַדְתִּי עָלֶיהָ; אָכֵן, הִשְׁכִּימוּ הִשְׁחִיתוּ כֹּל עֲלִילוֹתָם!"

כשבאות צרות על עמים ברחבי העולם, הצרות הללו צריכות לעורר גם אותנו ולהוציא אותנו מהאדישות. כך אמר הנביא צפניה לפני שנים רבות, בתקופה שהיו בה אירועים דומים:

הכרתתי גויים, אומר ה'; הבאתי עליהם צרות שגרמו להם להיכרת. נשמו - שממו - כל פינותם - כל הפינות בארצם. החרבתי חוצותם מבלי עובר - הבאתי חורבן על רחובותיהם עד שאף אחד לא העז לעבור בהם; נצדו - שממו - עריהם מבלי איש, מאין יושב.

ואחרי כל זה, אמרתי - חשבתי וקיוויתי, שאת - האומה הישראלית - תיראי אותי - שיתעורר בך פחד, ומתוך הפחד תחשבי עליי, ותיקחי מוסר - תקבלי את דברי התוכחה של הנביאים ששלחתי אלייך ותתקני את דרכייך, ואז לא ייכרת מעונה - תינצלי מצרות דומות שעלולות להכרית את ביתך, וכן לא ייכרת כל אשר פקדתי עליה - כל השפע שציוויתי לתת לך. הכוונה גם לתיקונים בתחום החומרי (כגון להתכונן לרעידת אדמה, צונאמי, אסון גרעיני וכו'), וגם לתיקונים בתחום הרוחני והחברתי, תיקונים של השחיתויות שתיאר צפניה בפסוקים הקודמים, למשל צפניה ג3-4: "שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ אֲרָיוֹת שֹׁאֲגִים, שֹׁפְטֶיהָ זְאֵבֵי עֶרֶב לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר, נְבִיאֶיהָ פֹּחֲזִים אַנְשֵׁי בֹּגְדוֹת, כֹּהֲנֶיהָ חִלְּלוּ קֹדֶשׁ חָמְסוּ תּוֹרָה".

אכן - אבל תקוותי נכזבה: ביום שאחרי האסון, בני ישראל השכימו, קמו משנתם כאילו כלום לא קרה, והמשיכו בחייהם המושחתים, ואף יותר מזה - השחיתו כל עלילותם.

כשבאות צרות כה גדולות על עמים אחרים, ראוי שנעשה כנסים של תפילה והתעוררות לתשובה, ונחשוב מה אנחנו צריכים לשפר ולתקן על-מנת שלא יבואו עלינו אסונות דומים.

פסוקים דומים וקשורים

רעיונות דומים ניתן למצוא בפסוקים:
  • ישעיהו מב25: "וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ וֶעֱזוּז מִלְחָמָה, וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב" - יש אש של מלחמה מסביב לעם ישראל, ועם ישראל אינו מודע לכך ואינו שם לב לצרה שמתקרבת אליו (רש"י שם).
  • משלי יט25: "לֵץ תַּכֶּה, וּפֶתִי יַעְרִם; וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן יָבִין דָּעַת" (פירוט).

פינות - יש אומרים שהכוונה למגדלים גבוהים, כמו צפניה א16: "וְעַל הַפִּנּוֹת הַגְּבֹהוֹת" (מצודת ציון).

בפסוקים אחרים נאמר, שכאשר אנחנו שופטים אחרים, אנחנו למעשה שופטים את עצמנו. כך נאמר לדוד אחרי ששפט את האיש העשיר, שמואל ב יב7: "וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד 'אַתָּה הָאִישׁ'"; וכך נאמר לאחאב (מלכים א כ).

יראה = פחד שנובע מראיה.

לקח מוסר = הפיק מסקנות.

מקורות ופירושים נוספים

"אמר רבי אלעזר בר אבינא: אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל (ליראם כדי שיחזרו בתשובה), שנאמר הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם, וכתיב אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר" (בבלי יבמות סג א).

"ודעו מה הקדוש ברוך הוא מנסה את ישראל לדעת אם יעשו תשובה. תחילה מביא פורעניות על האומות, שנאמר, הכרתי גוים נשמו פנותם וגו', אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר (צפני' ג ו-ז). חזרו, מוטב. ואם לאו, מפסיד ממונם, שנאמר, אכלו זרים כחו וגו' (הושע ז ט). אם חזרו, מוטב.  ואם לאו, הקדוש ברוך הוא מביא רעה על אחת מערי ישראל, שנאמר, ותלהטהו מסביב וגו' ותבער בו (ישעיה מב כה). אם ישובו, מוטב. ואם לאו, מה כתיב, במדבר הזה יתמו ושם ימותו (במד' יד לה). ואל יאמר אדם, לא למעני תבא רעה. יהיה יודע שימות, שנאמר, ימותו כל חטאי עמי האומרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה (עמוס ט י)." (תנחומא בהר סעיף ג').


    מאמרים נוספים - באדיבות גוגל


    תגובות