נדמו עמי מבלי הדעת, כי אתה הדעת מאסת, ואמאסך מכהן לי

קוד: ביאור:הושע ד6 בתנ"ך

סוג: מבנה1

מאת: אראל

אל:

הושע ד6: "נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת, כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ - וְאֶמְאָסְאךָ מִכַּהֵן לִי, וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ - אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי"

הנביא הושע עסק הרבה בשאלה - מי אשם בהתדרדרות הרוחנית של עם ישראל?

בפרק ד (פסוקים 5 - 14), ישנה נבואה שמטילה את האשמה על המנהיגים הרוחניים של ישראל, שלא הוכיחו את עם ישראל, ונתנו להם דוגמה רעה.

לאחר שהנביא תיאר איך כל הארץ מלאה בפשעים, ובכל זאת אף אחד לא מעז להוכיח את חברו, הוא פנה אל הכהן ואמר לו (סוף פסוק 4) - "ועמך כמריבי כהן" - בני ישראל כאילו רבים ומתווכחים עם הכהנים (פירוט), כי גם הכהנים חוטאים כמותם ונותנים להם דוגמה רעה, כמו שמפורש בהמשך -

(ד 5): "וכשלת היום, וכשל גם נביא עמך לילה, ודמיתי אמך": הכהן, שאמור לעבוד במקדש במשך היום, נכשל בעבירות כל היום; והנביא, שאמור לקבל חזונות נבואיים בלילה, נכשל בעבירות בלילה; ולכן ה' מביא דומיה, שיתוק ומוות, על האם - שהיא משל לכנסת ישראל; מאחר שהבנים (שהם משל למנהיגים הרוחניים) כשלו בתפקידם להוכיח את האם (= האומה), ההתדרדרות הרוחנית שלה לא נעצרה, והיא הגיע עד למוות רוחני, כמו שמפורש בפסוק שלנו:

(ד 6): "נדמו עמי מבלי הדעת" - עם ישראל הגיע לשיתוק ומוות רוחני, כי אף אחד לא הודיע להם את הדרך להתמודד עם הפשעים, כי הכהן מעל בתפקידו - "כי אתה הדעת מאסת, ואמאסאך מכהן לי"; הכהן לא רצה לדעת את ה' ולהודיע לבני ישראל איך לחזור אל ה', ולכן ה' לא רוצה שהוא יישאר בתפקידו; "ותשכח תורת א-להיך, אשכח בניך גם אני" - בניו של הכהן אמורים לרשת את כהונתו, אך מכיוון שהכהן שכח את התורה, גם ה' " ישכח " להשגיח על בניו של הכהן, והם ימותו או יאבדו את תפקידם הנכבד (ראו שכחת ה').

"עמי" הוא כינוי של חיבה לעם ישראל - רמז לכך שה' אינו מאשים את העם אלא את מנהיגיו הרוחניים.

הפסוקים הבאים

בפסוקים הבאים, מתאר הנביא את הסיבות שגרמו לכהנים לסטות מתפקידם:

הושע ד7:
"כרבם כן חטאו לי , כבודם בקלון אמיר": ככל שהכהנים נעשו רבים יותר או נכבדים יותר, הם חטאו יותר (ראו הכוח משחית); ולכן ה' ייקח מהם את כבודם ויעשה אותם נקלים ושפלים, כי אינם ממלאים את תפקידם.

הושע ד8-14: "חטאת עמי יאכלו,  ואל עוונם ישאו נפשו ...": הכהנים אוכלים את קרבנות החטאת של בני ישראל, ולכן הם רוצים ושואפים לכך שהם יחטאו (ראו הכהנים הופכים את עבודתם לבילוי)  

דקויות

הפסוק מתחיל בעם ישראל - נדמו עמי מבלי הדעת, וממשיך בכהנים - ואמאסאך מכהן לי:

לפי פירושנו, הכוונה שעם ישראל חטא שלא באשמתו, בגלל הכהנים. איזה כהנים בדיוק?

1. הושע ניבא בממלכת ישראל, ולכן מסתבר שהתכוון לכהני הבמות שאינם מבני לוי, תפקיד שהתחיל ביוזמתו של ירבעם בן נבט, מלכים א יב31: "וַיַּעַשׂ אֶת בֵּית בָּמוֹת, וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מִקְצוֹת הָעָם אֲשֶׁר לֹא הָיוּ מִבְּנֵי לֵוִי".

2. ייתכן שהושע מתכוון גם לכהנים מממלכת יהודה, שהרי הוא הוכיח גם את יהודה, הושע ה5: "וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו, וְיִשְׂרָאֵל וְאֶפְרַיִם יִכָּשְׁלוּ בַּעֲוֹנָם, כָּשַׁל גַּם יְהוּדָה עִמָּם".

3. וייתכן שכל הפסוק מדבר על עם ישראל כולו, שהיו פעם שמות יט6: "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ", ועכשיו ה' מאס בכהונתם זו.

תגובות