קוד: ביאור:חבקוק א16 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
חבקוק א16: "עַל כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ, וִיקַטֵּר לְמִכְמַרְתּוֹ; כִּי בָהֵמָּה שָׁמֵן חֶלְקוֹ, וּמַאֲכָלוֹ בְּרִאָה
"
" - על כך (על הכיבושים האכזריים של מלך בבל) הוא מקריב
זבחי תודה
לחרמו,
ומקטיר קטורת
למכמרתו (כלומר, סוגד לכלי-הנשק שבעזרתם הוא כובש עמים אחרים);
כי בעזרתם הוא זוכה בשלל רב -
חלק שמן מרכושם של עמים אחרים,
ומאכל בריא (שופע);"
הפסוקים הקודמים המשילו את מלך בבל לדייג החמוש בכלי-ציד רבים:
חכה, חרם ומכמורת. כמו שהדייג הזה לוכד את כל הדגים שבים, כך מלך בבל כובש את כל העמים באיזור. פסוקנו ממשיך את המשל ומתאר את הדייג לאחר מסע-הדיג המוצלח: הוא כל-כך מרוצה מהתוצאות, שהוא סוגד לכלים שבאמצעותם הצליח לצוד את הדגים - החרם והמכמורת. הוא מקריב
זבחים אל
החרם (מלכודת-הדגים) שלו, ומקטיר
קטורת אל המכמורת (הרשת) שלו. מה הנמשל של סגידה זו?
1. מלך בבל הוא עובדי-אלילים, ומסתבר שהוא מקריב זבחים וקטורת לאליליו - הוא חושב שהאלילים הם שסייעו לו במסעות הכיבוש: ""יזבח לחרמו - לעבודת-אלילים, שהוא אומר שהיא כובשת הכל לפניו
"
(רש"י).
וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ, וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ; שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ, כִּי חֵרֶם הוּא" (פירוט) (מצודות פירוש שני).
2.החרם והמכמורת הם משל לכוח ולתחבולות של מלך בבל: "על כן יזבח לחרמו - ר"ל: אינו תולה הצלחתו בה' להודות לו ולזבח ולקטר לפניו, כי תולה הצלחתו בחרמו - ר"ל: בכחו ובתחבולותיו, וכאלו יזבח ויקטר אל עצמו, אל כחו ותחבולותיו
"
(מצודות פירוש ראשון). הוא מעריץ את עצמו; הוא רואה בעצמו "גאון" ו"אסטרטג מבריק"; הוא סוגד לכוחו ותחבולותיו.
3. החרם והמכמורת הם - בפשטות - כלי-נשק לציד דגים. לכן מסתבר שהם מסמלים את כלי-הנשק של מלך בבל: "וכן מצינו שהסקיתים, בני זמנם של הכשדים, הקריבו קרבנות לנשקם
"
(דעת מקרא, בשם הרודוטוס חלק 4 סעיף 62, וכן דוהם - חבקוק עמ' 37).
הזבח וההקטרה מסמלים הודיה וסגידה; אך ייתכן גם שהם מסמלים הרג בני-אדם ושריפת ערים: "ובמליצה, מציין
בזבוח - הריגת גוים רבים,
ובקטר - תבערת הערים ושריפתם; יחריב אנשים וערים, כדי שיוכל לצודד גוים אחרים תחתיהם
"
(מלבי"ם).
ראו עוד:
מבנה הפרק כולו - תוכחת חבקוק ותשובת ה'.