הרשעים סוגדים לכלי - הנשק שלהם

קוד: ביאור:חבקוק א16 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

חבקוק א16: "עַל כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ, וִיקַטֵּר לְמִכְמַרְתּוֹ; כִּי בָהֵמָּה שָׁמֵן חֶלְקוֹ, וּמַאֲכָלוֹ בְּרִאָה"

" - על כך (על הכיבושים האכזריים של מלך בבל) הוא מקריב זבחי תודה לחרמו, ומקטיר קטורת למכמרתו (כלומר, סוגד לכלי-הנשק שבעזרתם הוא כובש עמים אחרים); כי בעזרתם הוא זוכה בשלל רב - חלק שמן מרכושם של עמים אחרים, ומאכל בריא (שופע);"

דקויות

הפסוקים הקודמים המשילו את מלך בבל לדייג החמוש בכלי-ציד רבים: חכה, חרם ומכמורת. כמו שהדייג הזה לוכד את כל הדגים שבים, כך מלך בבל כובש את כל העמים באיזור. פסוקנו ממשיך את המשל ומתאר את הדייג לאחר מסע-הדיג המוצלח: הוא כל-כך מרוצה מהתוצאות, שהוא סוגד לכלים שבאמצעותם הצליח לצוד את הדגים - החרם והמכמורת. הוא מקריב זבחים אל החרם (מלכודת-הדגים) שלו,  ומקטיר קטורת אל המכמורת (הרשת) שלו. מה הנמשל של סגידה זו?

1. מלך בבל הוא עובדי-אלילים, ומסתבר שהוא מקריב זבחים וקטורת לאליליו - הוא חושב שהאלילים הם שסייעו לו במסעות הכיבוש: ""יזבח לחרמו - לעבודת-אלילים, שהוא אומר שהיא כובשת הכל לפניו" (רש"י).

2.החרם והמכמורת הם משל לכוח ולתחבולות של מלך בבל: "על כן יזבח לחרמו - ר"ל: אינו תולה הצלחתו בה' להודות לו ולזבח ולקטר לפניו, כי תולה הצלחתו בחרמו - ר"ל: בכחו ובתחבולותיו, וכאלו יזבח ויקטר אל עצמו, אל כחו ותחבולותיו" (מצודות פירוש ראשון). הוא מעריץ את עצמו; הוא רואה בעצמו "גאון" ו"אסטרטג מבריק"; הוא סוגד לכוחו ותחבולותיו.

3. החרם והמכמורת הם - בפשטות - כלי-נשק לציד דגים. לכן מסתבר שהם מסמלים את כלי-הנשק של מלך בבל: "וכן מצינו שהסקיתים, בני זמנם של הכשדים, הקריבו קרבנות לנשקם" (דעת מקרא, בשם הרודוטוס חלק 4 סעיף 62, וכן דוהם - חבקוק עמ' 37).

הזבח וההקטרה מסמלים הודיה וסגידה; אך ייתכן גם שהם מסמלים הרג בני-אדם ושריפת ערים: "ובמליצה, מציין בזבוח - הריגת גוים רבים, ובקטר - תבערת הערים ושריפתם; יחריב אנשים וערים, כדי שיוכל לצודד גוים אחרים תחתיהם" (מלבי"ם).

לעיון נוסף

ראו עוד: מבנה הפרק כולו - תוכחת חבקוק ותשובת ה'.

תגובות