קוד: ביאור:ישעיהו יא6 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ישעיהו יא6: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.
"
הפסוקים הקודמים תיארו את המושל מבית ישי, שימשול בעתיד בלא כל הפעלת כוח - רק ברוח ובדיבור
(פסוק 4). השלטון הזה ישפיע גם על עולם החי. אפילו החיות הטורפות -
הזאב, הנמר והכפיר - יפסיקו לנהוג באלימות, ויגורו יחד עם החיות הצמחוניות -
הכבש, הגדי, העגל והמריא (באפלו).
ונער קטן יוכל
להנהיג ולרעות את כולם יחד.
החיות הן גם משל לסוגים שונים של בני-אדם
(ראו דעת מקרא). כמו שבלשון ימינו, "נץ" ו"יונה" מייצגים בני-אדם לוחמניים ושוחרי-שלום בהתאמה, כך גם כאן:
זאב, נמר וכפיר מייצגים אנשים קשוחים ותוקפניים,
וכבש, גדי, עגל ומריא מייצגים אנשים תמימים ועדינים. בהשפעת המושל איש-הרוח, גם האנשים הקשוחים יפסיקו לנהוג בתוקפנות, ויחיו בשלום ואחדות עם האנשים העדינים.
כל זה יהיה בזכות
מנהיג שהוא בבחינת
נער קטן, המקטין עצמו בפני ה'.
אם נחליף את מיקום האות ואו בתחילת המשפט ונשים אותה בין אותיות גימל וריש, נקבל את המילה "גור". בשילוב כמה קודים תנ"כיים עתיקי יומין.
הפסוק מסביר שאם ניקח גור זאבים או גור כלבי זאב שגדל בעיר, ונגדל אותם ביחד עם גור כבשים, הם לא ירעו אחד לשני, אפילו יהיו חברים וידעו לחיות יחדיו בלי לטרוף אחד את השני.
אבל במקרה של זאב בוגר, לא נוכל לעשות זאת, כי לזאב בוגר כבר יש את הטבע הפראי שלו.
מכאן עלינו להשליך על חיינו עם בני אדם שאינם מאותו עם או שאינם מאותו הסביבה, או אינם מאותו הצבע והמין או השפה. כשמגדלים ילדים אלה ביחד בלי להקנות להם דעות קדומות או לחנך אותם לגזענות וכו', אנחנו המבוגרים נקנה לילדים האלה ערכים טובים ואנושיים, הילדים האלה ילמדו לאהוב ולכבד אחד את השני.
גדי הוא ולד הרך היונק, בין של פרה ובין של עז ורחל (מלבי"ם ע"פ רש"י על שמןת כג).
מריא הוא מין בהמה דומה לשור, כמו ב
שמואל ב ו13: "וַיִּזְבַּח שׁוֹר
וּמְרִיא
",
מלכים א א9: "וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר
וּמְרִיא
",
מלכים א א19: "וַיִּזְבַּח שׁוֹר
וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב
",
ישעיהו א11: "שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב
מְרִיאִים, וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי
",
יחזקאל לט18: "בְּשַׂר גִּבּוֹרִים תֹּאכֵלוּ וְדַם נְשִׂיאֵי הָאָרֶץ תִּשְׁתּוּ, אֵילִים כָּרִים וְעַתּוּדִים פָּרִים
מְרִיאֵי בָשָׁן כֻּלָּם
",
עמוס ה22: "כִּי אִם תַּעֲלוּ לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה וְשֶׁלֶם
מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּיט
". יש אומרים שהכוונה ל
תאו - באפלו
(דעת מקרא).
"וגר זאב - אף החיות לא יטרפו טרף, והזאב ידור יחד עם הכבש ולא יטרפנו.
יחדו - ירבצו יחדו ולא ירעדו זה מזה.
נוהג בם - יוליך אותם, ולא יזיקו את הנער.
"
(מצודות)
"מוסיף לאמר כי אפילו
נמר, שהוא עז שבחיות, לא יזיק ואפילו
עם גדי, שהוא הולד היונק שקל לו להזיקו, מכל-מקום
ירבץ עמו ביחד ולא יזיקנו, ולא יהיה חידוש כלל שיתפלאו על-זה, כי
עגל וכפיר ומריא ילכו
יחדיו, כמו שרגילים עתה שילך השור הגדול ואצלו עגלים קטנים, ילך אז אצל השור העגל עם הכפיר שהוא האריה הקטן,
ונער קטן ינהג בם כדבר המורגל
: "(מלבי"ם).
מסורת אחרית הימים - והמלך המשיח / אשר וייזר.
הגל והתנ"ך: ימות המשיח מיישבים את הסתירות בהסטוריה היהודית / חגי הופר.