קוד: ביאור:ישעיהו כב15 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ישעיהו כב15: "כֹּה אָמַר ד' ה' צְבָאוֹת: לֶךְ בֹּא אֶל הַסֹּכֵן הַזֶּה, עַל שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת
"
ישעיהו כב16: "מַה לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה כִּי חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר? חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ, חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ!
"
מדוע שלח ה' את ישעיהו להוכיח את שבנא? מה הוא עשה?
1. לפי מפרשים רבים, חטאו של שבנא היה בגידה בעת מלחמה. בזמן המצור האשורי על ירושלים, שבנא שלח מכתב לשר הצבא האשורי, ובו הציע לו להסגיר את העיר בידו: "כי אתא סנחריב וצר עלה דירושלים כתב שבנא פתקא, שדא בגירא [חץ]: שבנא וסיעתו השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו
"
(בבלי סנהדרין כו.), "הכתוב מגנהו לפי שרצה להסגיר את חזקיהו למלך אשור
"
(רש"י), "מכאן עד סוף הקאפיטל מתחיל נבואה אחרת על שבנא שמרד במלכות חזקיה, וקשר קשר למרוד באדוניו ולצאת אל סנחריב בעת צר על ירושלים
"
(מלבי"ם). הנביא אומר לו באירוניה: "מה אתה עושה כאן? ומדוע חצבת לך קבר בהרי ירושלים (כמנהג השרים)? אם אתה מזדהה עם האשורים - צא אליהם ותיקבר איתם!". המילים "
מה לך פה ומי לך פה " רומזות לחטאו של שבנא, המזדהה עם האויב ולא עם בני עמו.
2. ייתכן שחטאו של שבנא קשור לפרשה הקודמת: בפרשה הקודמת (ישעיהו כב 1-14) הוכיח הנביא את בני ישראל על כך שהם עוסקים רק בהכנות צבאיות למלחמה, ואינם פונים אל ה'; וכן הוכיח אותם על כך שהם אוכלים ושותים וחוגגים, ואינם מתאבלים על האנשים שנהרגו במלחמות בערי יהודה. שבנא, בתור שר האוצר ("הממונה על בית המלך, לאצור ולשמור ההוצאה וההכנסה
" -
מלבי"ם), היה כנראה אחד האחראיים העיקריים לחטאים אלה:
וַיִּוָּעַץ עִם שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו לִסְתּוֹם אֶת מֵימֵי הָעֲיָנוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר, וַיַּעְזְרוּהוּ" (שוקי אייזנר).
אמר רבי אלעזר: שבנא - בעל הנאה היה: כתיב הכא לך בא אל הסוכן הזה, וכתיב התם (מלכים א א ב) ותהי לו סוכנת" (בבלי סנהדרין כו:; רש"י); וראו גם דעת מקרא על הפסוק.
3. וייתכן שחטאו של שבנא הוא זה שנזכר כאן בפירוש - חציבת הקבר. בזמן שכל עם ישראל נמצא במצור, ומתכונן למלחמה על האשורים, שבנא מנצל את מעמדו כשר האוצר כדי לדאוג לעצמו לקבר פרטי. יש כאן שני חטאים: בזבוז כספי ציבור הדרושים למאמץ המלחמתי, ופגיעה במוראל על-ידי הכנה למוות.
מסכן, סוכן, סכנה, סכין / חגי הופר
"ומדרש אגדה אומר מן סכני היה ובא לו לירושלים בויקרא רבה. אשר על הבית - ממונה היה על בית המקדש י"א כהן גדול וי"א אמרכל
"
(רש"י)
הסוכן" - ממונה על האוצרות כמו ערי מסכנות (שמות א)" (מצודות)
""ומי לך פה" - מי ממשפחתך קבור כאן "חצבי מרום קברו" - שחצב לו קבר בקברי בית דוד ליקבר בין המלכים לכך הוא אומר לו מה ירושה לך בקברות הללו "חצבי חקקי" - יו"ד יתירה כמו שוכני סנה (דברים לג) מקימי מעפר דל (תהלים קיג)
"
(רש"י)
""מה לך", שבנא היה גר מעיר אחרת לכן שואל אותו היש לך פה נחלת שדה ובית אחוזת אבותיך, או מי לך פה ממשפחת בית אביך אשר תחשוב להקבר פה ר"ל שתחשוב שתהיה פה לאורך ימים. "חצבי", ר"ל לך אני אומר אתה הרשע החוצב מרום קברו וכו' דע כי הנה ה' מטלטלך וכו'. "חצבי", דרכם היה לחצוב מערה גדולה לאחוזת קבר, ובתוך המערה היה מניח הכוך והארון שבו היה מונח הגוף הנקבר, ושבנא חצב קברו בהר גבוה ותלול, לכבוד ותפארת, שם חצב מערה, ובתוך המערה הניח סלע שבו היה חקוק הארון והכוך להיות משכן לו, והיא מליצה על שרצה למשול בירושלים תחת בית דוד:
"
(מלבי"ם)
""כי חצבת לך פה קבר" - ר"ל אשר תדמה בנפשך לחצוב לך פה קבר כאלו פה תמות ופה תקבר כאחד מחשובי העיר אשר בעבור כן נשאך לבך לדבר כזה "חצבי מרום קברו" - אתה כמי שחוצב קברו במקום גבוה שלא יפחד שיורידוהו משם וכמי שחוקק בסלע מקום שכנו שהוא לו למשגב ר"ל סבור אתה שתהיה לעולם בעיר הזאת בהשררה שאתה בה היום ולא יורידך מי ממנה ולזה מלאה לבך להסגיר העיר ביד סנחרב "ומי לך פה" - ר"ל וכי יש לך פה משפחה מחשובי העיר לעשות בה דבר כזה "מה לך פה" - כאלו אמר ואמרת אליו מה לך פה וגו' ולפי שחשב למסור את ירושלים ביד סנחריב אמר לו מה לך חלק בהעיר הזאת למסרם ביד סנחרב
"
(מצודות)