קוד: ביאור:ישעיהו נד1 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ישעיהו נד1: "רָנִּי
עֲקָרָה לֹא יָלָדָה, פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה, כִּי
רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה, אָמַר ה'
"
רני - שירי מרוב שמחה - אומר הנביא לירושלים, ומדמה אותה לאישה
עקרה אשר
לא ילדה. עקרה, בכל התנ"ך, היא אישה שלא ילדה כלל - "שנעקר ממנה כוח הלידה, כי זה יסוד וקיום העולם
"
(שבי"ל, קונקורדנציה):
וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה, אֵין לָהּ וָלָד"
וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא, וַיֶּעְתַּר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ"
וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ, וְרָחֵל עֲקָרָה"
לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ, אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא"
בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים, לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ"
וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ, וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה. וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֶל הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן"
שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה" - בתפילתה של חנה.
רֹעֶה עֲקָרָה לֹא תֵלֵד, וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב"
מדוע נמשלה ירושלים לעקרה, הרי היו לה הרבה בנים, רק שהם גלו ממנה!
1. "את, ירושלים, אשר היית
כעקרה שלא ילדה, על כי אנשים כלו ממנה ואינם, הנה עתה, בזמן הגאולה, רני ושמחי
"
(מצודות, וכן
רש"י)- אישה עקרה היא בודדה, וגם ירושלים ישבה בדד כי בניה גלו ממנה.
אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם? הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם..." (פירוט), או לשכולה, כמו ב ישעיהו מט21: "
וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ: מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה? וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה, גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל? הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם?".
2. ייתכן שהיא נקראה עקרה, כי בניה נעקרו וגלו ממנה;
לא ילדה", כמו כל העקרות שנזכרו בתנ"ך.
3. "המליצה תדמה את המדינה - כאם היולדת, ואת בני המדינה - לילדיה. עפ"ז דימה את ציון כאשה
עקרה, כי
אינה יולדת בנים ויושבת שוממה, ואחר כי בכל זאת יבואו לה בנים רבים מרחוק, כמ"ש (למעלה מ"ט) ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה,
תרון העקרה הזאת, הגם
שלא ילדה, כי לא הפסידה מאומה, כי מכל מקום,
רבים בני שוממה,
אבל עוד יהיה לה ריוח מזה
...
"
(מלבי"ם)-
ייתכן שהאשה העקרה היא משל לעיר במצבה הנוכחי - עיר חרבה שכבר לא נולדים בה ילדים. בדור הראשון לחורבן, ירושלים נמשלה לאלמנה, אולם בדורות הבאים היא נמשלה לעקרה, שמצבה גרוע יותר, כי אין לה סיכוי גם להוליד בעתיד.
ישעיהו מדגיש, שתקומת ירושלים לא תהיה באופן טבעי, ע"י אנשים שיתקבצו אליה בהדרגה ויתחילו לפרות ולרבות, אלא באופן פתאומי, בקיבוץ גלויות המוני: "...
אבל עוד יהיה לה ריוח מזה, כי כמו שהאשה קודם לדתה תחיל תזעק בחבליה, כן
המדינה טרם לדתה, והוא טרם תהיה לגוי וממלכה, יעברו עליה מלחמות רבות
ומהומות גדולות בהכרח, שהם חבלי יולדה לה, אבל ציון, שיבואו אליה גוי גדול
ועצום פתאום בלא חבלים וצירים, תדמה כאשה שילדה בנים רבים
ולא חלה בחבלי
יולדה, וז"ש
פצחי רנה וצהלי עוד יותר, על מה שלא ילדת, במה שאת דומה כאשה
שלא חלה בחבלי יולדה, ובכל זאת,
רבים בני שוממה מבני מדינה אחרת שהיתה
בעולה,
שהיה לה בעל וילדה לו בנים
"
(מלבי"ם).
3. וברוריה התנאית דרשה את הפסוק כ"עקיצה" לנוצרים: "אמר לה ההוא מינא לברוריא: כתיב
רני עקרה
לא ילדה משום
דלא ילדה - רני?! אמרה ליה: שטיא, שפיל לסיפיה דקרא, דכתיב
כי רבים בני
שוממה מבני בעולה אמר ה’! אלא מאי 'עקרה לא ילדה'? - רני, כנסת ישראל, שדומה
לאשה עקרה, שלא ילדה בנים לגיהנם כותייכו
"
(בבלי ברכות י.).
פצחי רינה וצהלי לא חלה -
"פצחי - ענין פתיחת הפה בהרמת קול כמו פצחו הרים רנה (לעיל מד)
"
"וצהלי - ענין השמעת קול גדול כמו צהלו מים (לעיל כד)
"
"חלה - ענין חבלי לידה כמו כי חלה גם ילדה (לקמן סו)
"
"בעולה - ר"ל מיושבת וכן ולארצך בעולה (לקמן סב)
""
(מצודות).
בני בעולה - רש"י פירש שהכוונה למלכות אדום.