קוד: הגחלים והסיר בתנ"ך
סוג: השלמה2
מאת: סיגל ואראל
אל: מכתב
[תודה לסיגליה!]
בפרק ט רואה הנביא יחזקאל,
במראות א-להים , מלאך: "איש... לבוש בדים
". האיש לבוש הבדים מקבל מה' שתי משימות:
עבור בתוך.. ירושלים והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה" (כדי שיינצלו ממוות), ואותה הוא מבצע, כמו שכתוב "
והנה האיש לבוש הבדים... משיב דבר לאמור עשיתי כאשר ציויתני" (ט 11).
בא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חפניך גחלי אש מבינות לכרובים וזרוק על העיר", והוא מבצע את החלק הראשון של המשימה "
ויבוא לעיני", אבל את החלק השני (לקחת גחלי אש) הוא לא מבצע בעצמו – הכרוב צריך לתת לו את הגחלים לידיים: "
וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרובים וישא ויתן אל חפני לבוש הבדים ויקח ויצא" ואת החלק השלישי (לזרוק את הגחלים על ירושלים) בכלל לא כתוב שהוא מבצע. האם הוא באמת לא ביצע אותה? או שהוא ביצע אותה אחר-כך (ואם כן מתי)?
היא הסיר ואנחנו הבשר")): אם מתעלמים מ התיאור של המרכבה בסוף פרק י (שהוא מאמר מוסגר שלא קשור לארועים שקרו בירושלים), אז בדיוק לאחר שהאיש לבוש-הבדים יצא עם הגחלים – התחילה הנבואה על הסיר. לא כתוב אם הוא זרק את הגחלים או לא כי באותו זמן זה לא היה כל-כך חשוב -- כי הסיר ממילא עדיין לא היה על הגחלים – רק בפרק כד שמו אותו על הגחלים (כמו שנאמר שם "
שפות הסיר שפות... והעמידה על גחליה..."). הנבואה על הסיר באה לדעתי להסביר ליחזקאל את התפקיד של הגחלים: צריך לזרוק גחלים כי בעתיד ישימו עליהם את הסיר.