התוכחה של עלי לבניו

קוד: ביאור:שמואל א ב25 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

שמואל א ב25: "אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ - וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים, וְאִם לה' יֶחֱטָא אִישׁ - מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ?"

אחרי שעלי שמע שבניו חוטאים, ובני ישראל מפיצים עליהם שמועות רעות, הוא הוכיח אותם בדברים אלה. נסביר את המילים:

• פילל = שפט;
  
• אלהים = בפסוק זה משמעו שופט (יש עוד דוגמאות לזה בתנ"ך - ראו במפרשים), כי בחצי השני של הפסוק כתוב  ה'.
  
• אם יחטא איש לאיש - ופיללו אלוהים - אם אדם חוטא לאדם אחר, הם הולכים למשפט, והשופט פותר את הבעיה.
  
• ואם לה’ יחטא איש - מי יתפלל לו?': אם אדם חוטא לה', לא יהיה לו אל מי לבוא שיפתור לו את הבעיה, כי הכהנים חוטאים ומעמדם נמוך!
  

ע"פ התורה צריכות להיות בעם ישראל שתי מערכות של הנהגה: שופטים וכהנים:

• השופטים אחראים לתקינות היחסים 'בין אדם לחבירו',
  
• והכהנים אחראים לתקינות היחסים 'בין אדם למקום'.
  

המצב התקין הוא: "אם יחטא איש לאיש – ופיללו א-להים, ואם יחטא איש לה' – והתפלל לו הכהן ":

• אם איש חוטא לאיש אחר – הוא מביא אותו אל השופט והשופט דן אותו ומחייב אותו לפצות את חבירו וכך מתקן את היחסים ביניהם;
• ואם אדם חוטא לה' – הוא בא אל הכהן והכהן מתפלל עליו ומתקן את היחסים בין האדם לה'.

אולם, כשיש שמועות לא טובות על הכהנים - המעמד שלהם יורד, אף אחד לא מאמין בהם, ואז אף אחד לא רוצה לבוא אליהם שיתפללו עליו (כי הם בעצמם חוטאים), ואז ואם לה' יחטא איש – מי יתפלל לו?