קוד: המנהיגים הטובים בורחים מהשררה בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: הרב אליהו מאלי
אל:
כיצד מגייס אדם את הסכמת הציבור הדרושה כדי שיהפוך למנהיג?
האם צריך הנבחר לרדוף אחר הבוחרים ולנסות לשכנעם, שאין אדם המתאים לתפקיד יותר ממנו? האם עליו להבטיח הבטחות ולהשקיע הון עתק במערכת פרסום?
דרך זו זרה לרוח היהדות, ורחוקה ממנה כרחוק מזרח ממערב. המאפין את מנהיגי ישראל האמיתיים בכל הדורות, הוא דוקא הענוה והבריחה מהכבוד והשררה.
הקב"ה מתווכח עם משה רבנו שלושה ימים, בניסיון לשכנעו להיות מנהיג על ישראל. ומשה משיב לבסוף (שמות ד13): "שלח נא ביד תשלח
".
גדעון משיב לאמירת המלאך: "לך בכחך זה והושעת את ישראל", - (שופטים ו15) "ואנכי הצעיר בבית אבי
". ובשעה שאנשי ישראל מבקשים ממנו למלוך עליהם, הוא ממאן ומחזיר את המלוכה לה' (שופטים ח23).
שאול מסרב בעקשנות להיתמנות למלך, ו(שמואל א י22) נחבא אל הכלים.
כאשר מציעים לדוד להתחתן במלך אומר הוא (שמואל א יח18): "מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל, כי אהיה חתן למלך
".
אף בהלכה אנו פוגשים בהדרכה דומה. "כך היה דרך חכמים הראשונים בורחין מלהתמנות, ודוחקין עצמן הרבה שלא ישבו בדין עד שידעו שאין שם ראוי כמותם ושאם ימנעו מן הדין תקלקל השורה, אעפ"כ לא היו יושבין בדין אלא עד שמכבידין עליהם את העם והזקנים ופוצרים בהן.
" (רמב"ם סנהדרין ג י).
בצד השני פוגשים אנו את אבשלום ואת אבימלך.
על אבשלום מסופר (שמואל ב טו 2-5): "והשכים אבשלום ועמד על יד דרך השער. ויהי כל האיש אשר יהיה לו ריב לבוא אל המלך למשפט, ויקרא אבשלום אליו ויאמר, אי מזה עיר אתה? ויאמר מאחד שבטי ישראל עבדך. ויאמר אליו אבשלום, ראה דבריך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך. ויאמר אבשלום, מי ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט והצדקתיו. והיה בקרב איש להשתחות לו ושלח את ידו והחזיק לו ונשק לו
".
האמצעים שבהם נוקט אבשלום על מנת להטות אליו את לב העם [=הבוחר] הם: חנופה ויחס אישי כביכול, חלוקת הבטחות שאין אפשרות לקיימן, אך מצדדות הן את לב השומע. דיבור בגנאי המנהיג העכשוי - אין שומע לך מאת המלך. תמונה זו נראית כאילו נלקחה מהוי הבחירות של זמננו.
אף אצל אבימלך אנו מוצאים את הרדיפה אחר השררה (שופטים ט 1-3): "וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמר: דברו נא באזני כל בעלי שכם. מה טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל, אם משל בכם איש אחד. וזכרתם כי עצמכם ובשרכם אני. וידברו אחי אמו עליו באזני כל בעלי שכם את כל הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא
". כאן אנו פוגשים ניצול קשרים משפחתיים ואישיים. תככים וכוח הזרוע. כדי להביא את אבימלך לשלטון.
אם כן השאלה קשה! הענוה והבריחה מהכבוד, מונעים פעילות אקטיבית של המעמד למנהיגות, למען בחירתו. נביא, יכול לפעול בקרב העם למען מי שראוי להיות מלך. אך בהעדרו אין אפשרות של פרסום עצמי. אין אפשרות לנבחר לדבר על מדותיו ותכונותיו הטובות, המכשירות אתו לתפקידו. כיצד אם כן ידע העם במי לבחור?
נראה שיש ללמוד זאת
מאופן המלכתם של שאול ודוד.