עשרת הדיברות בעולם המידע

קוד: עשרת הדיברות בעולם המידע בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: אלברט שבות

אל:

(קטע קטן מתוך המאמר  הגירוש מגן עדן).

אנו מכונה שקולטת מידע ומעבדת אותו. זה האדם, וכך הוא מתפתח. הוא בונה לו שרשראות מידע במידות שונות ומנסה כל הזמן להוסיף להן חוליות, להאריך אותן ולחבר ביניהן.

ניתן לראות בעשרת הדיברות הנחיות לעיבוד נכון של שרשראות המידע:

1. אני ה' אלהיך: זהה את שרשרת המידע היחידה במציאות. אני אלוהיך, ואני מציע לך בזאת את ההדרכה העניינית ביותר על השרשרת הזו.

2. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני: אם ברצונך הדרכה עניינית, תהא נצמד לרצונך זה ואל תחפש הדרכה מסוג אחר, במקום אחר.

3. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא: אל תשנה את רצף החוליות ואל תנסה לשחק ברצף הזה; נסיון זה הוא לשוא ונידון מראש לכישלון; בראש ובראשונה הוא יכשיל את צעדיך בתוך שרשרת המידע.

4. זכור את יום השבת לקדשו: זכור את ששת השיעורים הראשונים שנתתי לך בהתחלת הדרך ושהסתיימו בשיעור השביעי האחרון (ראו ימי בראשית בעולם המידע).

הנה אני ביום השביעי, עומד בנקודה הזאת ובוחן אותה מקרוב. היגעתי להכרה מושלמת לכל חלקי שרשרת המידע. אני כבר מכיר אותה כמו שמכיר את ביתי, ויכול כבר לטייל במרחבה כאוות נפשי ולהגיע לכל נקודה, לכל פינה. אני מכיר את הכוחות הנגזרים ממנה, ויכול רק אם ארצה לגזור אותם, לעשות אותם, להנות מהם.

ללמדך ש קיים תהליך מוגדר לכל הנאה והנאה. לתהליך הזה יש התחלה, גוף, וסיום, כפי שלכל הנאה ישנן מידות שמגדירות את מרחבה, התחלתו ונקודת סיומו. באופן הזה ניתן לסיים תהליך ולהתחיל באחר. ניתן לקטוף עוד פרי ועוד פרי, לא להסתפק בפרי גדול ואף לא בפרי עצום, כי לגן הזה אין סוף.

כנסו פנימה, אמר לנו השם יתברך, כנסו אל תוך הגן, המשיכו בתנועתכם, אל תתעכבו, קטפו מהפירות שנפשכם בם, וכאשר תגיעו לקטוף את הפרי מלאו את ידיכם ממנו, נצלו את הפרי עד תום, תהנו ממנו, מטרתכם היא ההנאה ובאתם לעולם בשבילה. לקטוף את הפרי בשמחה, לנענעו בכף ידך באושר, לאכול אותו בכיף, ולהסתכל אחורה בסיפוק. זהו התהליך ויש לחיות אותו עד תום; יש לנצלו עד תום. יש לנצל כל שלב ושלב של התהליך עד להגיע לשב האחרון, כאשר אתה עומד על הגבעה, נוגס מהפרי שבידך בהנאה בלתי נסתרת, ומשקיף על כל מה שעשית בסיפוק.

זה יום השבת. זה השיעור המעשי היחיד מתוך שבע השיעורים; כל היתר היו שיעורים תיאורטיים, וזה האחרון מעשי. אתה מרגיש את ההנאה וממשמש אותה.

אתה אוכל את הארוחה בליל שבת ושואל: מדוע לאותו האוכל טעם אחר בליל הזה? אתה הולך ברחוב אפוף בהרגשה אחרת שקשה לתארה במילים, ושואל: מה פשר הדבר?

מהטעם הזה אתה מתחיל לאהוב את היום המוזר הזה וממתין ממש לבואו. מי ששמר שבת אפילו פעם אחת, יכול לזכור ולאשר את המילים המוזרות האלה.

מה פשר הדבר, שאלת? תשובה טכנית: עברת תהליך שלם לדוגמה של הנאה טבעית. התחלת את התהליך ביום ראשון, וסיימת אותו ביום שבת. עבדת ששת ימים ושבתת ביום השבת. עשית את יום השבת. אומנם קשה לעמוד על זהות הפרי שביקשת לקטוף בששת הימים, ואולי במהלך השבוע אף קטפת פרי בוסר חמוץ למדי... אולם ומידי שבוע אתה עובר את "התהליך" שיזכיר לך את כל המושגים שנשכחו ממך: את הפרי ואת העץ ואת הגן ואת הטבע, את טבעם של הדברים. כל המונחים הללו נטמעו בתודעתך מחדש מידי שבת בשבתו.

זו החוליה היחידה שנותרה לקשר אותך עם מהות שרשרת האב וקיומה. זה השבת שהונח במקום הרביעי בעשרת הדברות (ראו עשרת הדיברות בעולם המידע).

גם החגים וראשי החודשים והשמיטה והיובל מהותם אחת: להטמיע את "התהליך" בתודעתינו, בעל התחלה, גוף וסיום.

וגם נושא "הנדר" שנפגוש בו בהמשך התורה, מכוון לאותו "התהליך" ועקרונותיו: אם רצונך בפרי מסויים, וקבעת מאיזו חוליה יתחיל התהליך של קטיפת הפרי הזה, אזי תמשיך עם אותו התהליך ואל תיסוג ממנו... והרי אתה קבעת מהיכן יתחיל ועד לאן יגיע- ואם כן לך לקטוף; למה לך לשנות את התהליך? למה לך לעכב?

5.  כבד את אביך ואת אמך, למען יאריכון ימיך על האדמה, אשר יהוה אלהיך נותן לך: לא תמיד נמצא האדם בגן, קוטף את הפירות ועובר את התהליך... עם זאת, קיימת האפשרות להימצא בין כותלי הגן, ולהנות מפרותיו של מישהו שקטף וחלק מרצונו איתך את פרותיו. דוגמה כזאת עברנו עליה בהתחלת המאמר; תינוק בן יומו עם אימו: התינוק הזה יצא מבטן אימו עם שרשרת מידע מצומצמת למדי, והיה חסר לו מידע חיוני להשלמתה: איך להגיע לחום ולתזונה... ואת "הפירות" האלו השיג באופן יצירתי: התחבר לשרשרת מידע מלאכותית זרה, וקטף ממנה את פירותיו החסרים. הוא התחבר לשרשרת המידע של אימו. באופן הזה השיג האדם עוד פירות זרים, גם כאשר גדל והתפתח: הוא התחבר באופן מלאכותי לשרשרת אחרת, והאריך דרכה את השרשרת שלו; נהנה מפירותיה... בעגה שלנו זה נקרא: להשתמש בשרות מקצועי. את ההתחברות הזו עשה לרוב באופן זמני, וע"י תשלום תמורה כלשהי; בעוד הוא נהנה מחיבור ממושך וכמעט מתמיד לשרשרת המידע של הוריו, ונהנה מפרותיה לאורך כל הדרך... להדגיש ולציין: ללא שום תמורה ומרצונם הטוב. הוא גם התחבר לעוד שרשראות מהסוג האחרון, וקטף מהן את אשר רצה, בכל זמן וללא שום תמורה: מוריו, רבותיו, מחנכיו, ולפעמים אף שכניו, דודיו, קרוביו... כל שרשראות המידע והמעיינות הללו עמדו לרשותו ללא שום הגבלה או תנאי בכל עת וזמן; ואמנם הוא עשה בהם שימוש ממצה ויעיל, אכל את פירותיהם והאריך דרכם את שרשרת המידע שלו. זו ההקדמה לתוכן הדיברה החמישית. תוכן הדיברה: כבד את אביך ואת אמך, למען יאריכון ימיך על האדמה, אשר יהוה אלהיך נותן לך – אל תתחבר לשרשרת מידע זרה, ותזרוק את חוליותיה הצידה כאשר תסיים את שימושך בהן, כי עוד תצטרך להן יום אחד ולא תמצאן; הן לא יעמדו לשרותך כל הזמן- ברשות, וללא רשות אינך יכול להתחבר לשרשרת זרה. החוליה "המיותרת" שזרקת, הרכיבה עם יתר החוליות את שרשרת המידע שזה עתה קיפצת דרכה בגן; ומשמעות הסרתה היא פגימה ביודעין ברצף החוליות של השרשרת שלך, דבר שיוביל בהכרח לקריסתה המתוכננת. או אז מי ימצא עבורך את החוליה החסרה ואת הרשות להשתמש בה... מי יחזור אל הימים ההם כאשר הכל היה בחינם וברשות ובשפע... סיכום אישי לדיברה החמישית: באר ששתית ממנה – אל תידה בה אבן... לא כדאי לך.

6. לא תרצח: אל תעקור חוליית מידע בשביל לקצר את השרשרת; בזאת אתה פוגם במודע ברצף החוליות של השרשרת שלך ומוציא אותה מכלל פעולה. בנוסף אתה מתחבר ללא רשות לשרשרת זרה, מחבל ברצף שלה ומוציאה מכלל פעולה. נגזר מזאת: השרשרת שלך תקרוס אף היא עם השרשרת שזה עתה התחברת אליה והבאת לקריסתה.

7. לא תנאף: אל תתחיל את תהליך ההנאה מהסוף, ואל תנסה לקצר אותו; הגישה הזאת תפגום בפרי ותעוות את חוליות שרשרת המידע של הקוטף. אל תנסה לצמצם את תהליך ההנאה ולפסוח על שלביו, כי ההנאה היא תהליך שיש לו התחלה וסוף; אשר על כן, לא ניתן להתחיל את התהליך הזה מהאמצע, גם לא מהסוף.

8. לא תגנב: אל תנסה להאריך את שרשרת המידע שלך ולהשיג את הרצף המבוקש שלה ע"י גניבה, או שקר, או גזל. כי לחוליה הזו אין מקום ברצף המקורי.

9. לא תענה ברעך עד שקר: אל תשיג את תכונת הרצף ע"י הזמנת חולית הסָפֵק הזמנית; כי החוליה הזו תתנפץ לך בפנים, במקודם או במאוחר; או אז תגלה שהשקר שעשית היה לשוא, ובסך הכל קנית אשליה לזמן קצוב.

10. לא תחמד: אל תגביל את שרשרת המידע שלך. אל תסמן את "הבית של רעך" כנקודת ציון שאתה שואף לה, כי השמים הם גבולותיך.

הצורך לסמן, לחלק, להגדיר, לכוון, לזהות את ההנאה ולמצות אותה. לזהות את תהליך ההנאה. לזהות את תכונת הרצף של שרשרת המידע, ולהתמקם נכונה עליה; זה היה הרעיון המקורי בשיעור הראשון, שביקשה התורה להטמיע בתודעתינו. מהרעיון הזה נגזרו עשר הדברות והיובל והשמיטה וראשי החודשים ושלושת החגים בפרק זמן מוגדר שבכל שנה ושנה, לחזור אל התהליך שנשכח, ואל חלקיו ושלביו.

(להמשך ראו במאמר  הגירוש מגן עדן).