קוד: ביאור:בראשית ד6 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן:
לָמָּה
חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ?
הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ ואֶליך תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה
תִּמְשָׁל בּוֹ"
ע"פ דוד אקסלרוד: "זוהי הדוגמה הראשונה של תוכחה בתולדות האנושות.
או שה' לא ידע להוכיח, או שהשכנוע הוא לאו דווקא מטרת התוכחה.
אם לא שכנוע, אז מה כן? מסתבר שהמטרה היא חידוד הבחירה. את הבחירה סוף כל
סוף עושה אדם בעצמו, אבל התוכחה יכולה לחדד לו את הבחירה ולנקותה משיקולים
צדדיים, כדי שלא ישלה את עצמו בתירוצים בבחירתו."
וע"פ
מירה שטולמן: "כשלקין חרה שה' לא שעה את מנחתו, הקב"ה נותן לו הסברים שלמים
על חטא ועונש, טוב ורע ("הלא אם תיטיב- שאת" וכו'). זאת כיוון שקין ~לא~
מבדיל בין טוב ורע, בגלל שהוא לא היה שותף לחטא אדם וחוה. החטא שלו זה
שהוא הרג את הבל ~לאחר~ שהוסבר לו על טוב ורע. "
מאמרים נוספים על פסוק זה: