קוד: ביאור:בראשית יז1 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
אחת ההתגלויות של ה' לאברם מתחילה במילים:
בראשית יז1-2: "וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו: 'אֲנִי אֵל שַׁדַּי, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים'. וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וְאַרְבֶּה אתך בִּמְאֹד מְאֹד.'
"
בהמשך ההתגלות, ציווה ה' על אברם לשנות את שמו לאברהם ולעשות ברית מילה.
אל שדי = כינוי של ה' המבטא הפריה, מלשון שָד; ואכן בפסוק הבא מבטיח ה' לאברהם "וארבה אותך במאד מאד".
התהלך לפניי = "ללכת בדרך אשר אורה אותך, כטעם
אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו (דברים יג ה), כי המצוה לאחוז דרכו קודם שיורנו יאמר "
התהלך לפני ", והבא אחרי הצואה יאמר "
אחרי ה' תלכו ", והענין בשניהם ללכת אחרי השם לירא ממנו לבדו ולעשות מה שיצוה
"
(רמב"ן).
תמים = שלם ללא פגם.
התהלך לפניי והיה תמים = אפשר לפרש כמצוה או כהבטחה:
1. מצוה - קיים את מצוותי ללא פגם, ובזכות השלמות תזכה לברית עם ה':
היה שלם בכל נסיונותי" (רש"י פירוש ראשון);
שלא ישאל על המילה למה והוא כטעם יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש (תהלים קיט פ)" (רמב"ן בשם אבן עזרא),
שיאמין בלבו כי הקב"ה לבדו הוא בעל היכולת בתחילה ובסוף, הוא היכול לעשות ולבטל... וזהו שאמרו (שבת קנו) צא מאצטגנינות שלך" (רמב"ן).
התמימות שאברהם מצווה עליה עומדת בניגוד לדבריהם המתחמקים של האדם ("וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל
") ושל קין ("וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי
"): הם דמיינו לעצמם מה הם תכונותיו של אלוקים והתייחסו אליו בהתאם לדמיונם, כלומר, בראו אלוהים בצלם דמות איוולתם. התמים נוהג להפך - מתאים את עצמו לרצונו ולדמותו האמיתית של אלוקים
(ע"פ דוד אקסלרוד).
2. הבטחה - קיים את מצוותי, ובזכות זה תהיה תמים ולא יחסר לך כלום:
אני אל שדי" המפרה ומרבה.
התהלך לפני במצות מילה ובדבר הזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני" (רש"י).
משפט דומה מאד נאמר לבני ישראל בתורה, וגם שם אפשר לפרש בשתי הדרכים - כמצוה או כהבטחה:
תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. כי הגויים... אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, ואתה לא כן נתן לך ה' אֱלֹהֶיךָ. נביא... יקים לך ה', אליו תשמעו ן" (פירוט).
גם בספר משלי יש קשר בין התהלכות בתמימות לבין ברכת הצאצאים:
וייתכן שהפסוק רומז, שהדרך שהציב ה' בפני אברהם אבינו פתוחה בפני כל אחד ואחד הרוצה ללכת בתמימות.
אני אל שדי - אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה, לפיכך התהלך לפני ואהיה לך לאלוה ולפטרון..." (רש"י).
""אל שדי" - שני שמות כל אחד תאר לעצמו ופירוש "אל" תקיף מלשון אלי מואב (שמות טו טו) ופירוש "שדי"... מגזרת שודד כלומר מנצח ומשודד מערכות השמים... וטעם להזכיר עתה זה השם, כי בו יעשו הנסים הנסתרים לצדיקים להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב ולפדותם במלחמה מיד חרב ככל הנסים הנעשים לאברהם ולאבות... ולכן אמר עתה לאברהם אבינו כי הוא התקיף המנצח שיגבר על מזלו ויוליד ויהיה ברית בינו ובין זרעו לעולם שיהיה חלק ה' עמו וברצונו ינהיגם לא יהיו תחת ממשלת כוכב ומזל...
"
(רמב"ן).