קוד: ביאור:בראשית לב29 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
בראשית לב29: "וַיֹּאמֶר 'לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל; כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל'
".
השם
יעקב מציין חולשה וכניעה - אדם שהולך בעקבות אחרים,
בראשית כה26: "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָאאָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת
בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ
יַעֲקֹב
" (פירוט). לעומתו, השם
ישראל מציין עוצמה ושליטה - מלשון שָׂר.
אנו, צאצאיו של יעקב, נקראים עד היום הזה בשם ישראל - כי ההתגברות הזו היא תכונה מהותית עבורנו.
לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" (פירוט). אולם קין נכשל במשימה.
"הרמב"ם ב'שמונה פרקים' שלו אומר, כי טעות היא לומר כי אדם נולד טיפש או חכם, אלא כולם נולדים אותו דבר וההבדל היחיד הוא, שאפשר שלאחד יש יותר הכנה טבעית לחכמה מן האחר, אלא שכל אחד, גם אם יתקל בקשיים, יכול ללמוד ולהחכם ואל יאמר נולדתי טיפש ואין מה לעשות.
דוגמא לכך נותן לנו יעקב - הוא נולד בשם זה, שמביע עקבה, כלומר מעקב ורמאות, כפי שאומר עשו אחיו, ותכונה זו היא מטבעו, אלא שהוא מצליח להתגבר עליה כשהוא נאבק עם ה'איש' במעבר היבוק - וזהו שרו של עשו, אומרים חז"ל - כך שבדין משתנה שמו ל'ישראל', שמבטא, מלבד 'כי שרית' שבפסוק, ישרות, כפי שאנו מוצאים גם בשם הנוסף - ישורון" (חגי הופר).
המאבק של יעקב במלאך מבטא מאבק בעבודת אלילים: "כי תיאבק עם אלהים אחרים ועם עובדיהם ותנצח" (דוד אקסלרוד).
"לא יעקב - לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה
ורמיה, כי אם בשררה וגלוי פנים. וסופך שהקב"ה נגלה עליך בבית אל ומחליף
שמך, ושם הוא מברכך, ואני שם אהיה ואודה לך עליהן. וזהו שכתוב (הושע יב)
"וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו" - בכה המלאך ויתחנן לו. ומה נתחנן לו?
"בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו", המתן לי עד שידבר עמנו שם. ולא רצה יעקב,
ועל כרחו הודה לו עליהן, וזהו
ויברך אותו שם, שהיה מתחנן להמתין לו ולא רצה.
ועם אנשים - עשו ולבן,
ותוכל - להם
" (רש"י).
"ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל לשון ישר אל,
כי ישר הוא לשון ראייה, מלשון אשורנו ולא קרוב, והודה לו בזה כי יעקב רואה
פני אל ולא עלתה בידו לסמא אותו במציאת האל יתברך, ובאמרו
כי שרית עם אלהים
עקר שם יעקב ממנו, כי יעקב מורה על עקוב הלב מכל ואנוש הוא (ירמיה יז.ט)
וישראל לשון מישור כמ"ש לעתיד (ישעיה מ.ד) והיה העקוב למישור, ולא מישור
הנראה ישר בעיני הבריות כ"א הנראה ישר בעיני אלהים ואדם, ע"כ אמר
כי שרית
עם אלהים ואנשים, כי ע"י כושר מפעלך תהיה שר ונגיד עם אלהים ואנשים ותוכל,
וזהו ישראל ישר אל, מישור הנראה גם בעיני האל ית'.
" (כלי יקר)
כי שרית: לשון מריבה ומלחמה בערבית. נראה לי כי מילת שרית מורכבת מעבר ועתיד. ובירך אותו שלעתיד יקראו שמו ישראל, כי אז יראו שכבר נלחם עם אלהים ועם אנשים ויכול להם. ואמנם מה שהזכיר אלהים ואנשים הוא לשתי כוונות, האחת (והיא מה שנתכוון המברך) היא שהמלאך אמר אלהים על, עצמו, והשנית (והיא מה שהבין יעקב באותה שעה, קודם שיכיר שהוא מלאך) לומר שאויביו ואלהיהם העוזרים אותם לא יוכלו להרע לו." (שד"ל).