קוד: ביאור:דברים יא15 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
בין הברכות על שמיעה בקול ה' נמצאות גם הברכות הבאות:
דברים יא15: "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ
"
מה הקשר ביניהן?
1. נראה לכאורה שהברכות הללו עוסקות בחומר, אך הן למעשה עוסקות בזמן. אם נקדיש את זמננו לעבודת ה', ה' ידאג שכל שאר העבודות יתבצעו בקלות ובמהירות -
ונתתי עשב בשדך - שלא תצטרך להוליכם למדבריות. דבר אחר: שתהיה גוזז תבואתך כל ימות הגשמים ומשליך לפני בהמתך, ואתה מונע ידך ממנה שלושים יום קודם לקציר, ואינה פותחת מדגנה".
ואכלת ושבעת - הרי זו ברכה אחרת, שתהא ברכה מצויה בפת בתוך המעים, ואכלת ושבעת" (רש"י על-פי ספרי).
2. הברכה האחרונה משלימה את סוף הפסוק הקודם,
דברים יא14: "וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ
". לא רק יהיה לכם יבול, אלא גם תזכו לאכול ממנו לשובע. "ואכלת ושבעת - שב אל דגנך ותירושך, לא אל הקרוב שהוא עשב בשדך
"
(אבן עזרא). לפעמים לאדם יש יבול רב אבל הוא לא זוכה לאכול ממנו, או שהוא אוכל ואינו זוכה להרגיש שבע. כך גם ב
ישעיהו סב8-9: "נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ! אִם אֶתֵּן אֶת
דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ, וְאִם יִשְׁתּוּ בְנֵי נֵכָר
תִּירוֹשֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ. כִּי
מְאַסְפָיו
יֹאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת ה', וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּחַצְרוֹת קָדְשִׁי
" (ראו
צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים) וב
תהלים קכח2: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ
" (פירוט).
אם כך, מדוע בין שתי הברכות לאדם נזכר גם העשב לבהמות? - לפי חכמי התלמוד, הסדר בא ללמדנו דרך-ארץ. לפני שאנחנו אוכלים ושבעים בעצמנו, עלינו לוודא שיש מספיק אוכל לבהמות שלנו: "אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו
" (רב יהודה בשם רב,
ברכות מ א ו
גיטין סב א. וכן פירש רבנו בחיי על הפסוק). וכך נרמז גם ב
משלי יב10: "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ
" (פירוט) - הצדיק מודע לרגשות של בהמתו ודואג שגם היא תהיה שבעה (ע"פ
ספרי).
3. הברכה האחרונה מתקשרת גם לסוף הפסוק הקודם - המדבר על מזון מן הצומח, וגם לתחילת הפסוק הנוכחי - המדבר על מזון מן החי. "והנכון בעיני, שהוא שב אל הכל:
ואכלת ושבעת - דגן ותירוש
ויצהר, וגם בני צאן ובקר
" (רמב"ן). וכן במדרש: "ואכלת ושבעת - מן הוולדות. ואף-על-פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, שנאמר
",
ירמיהו לא11: "וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה' עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ
וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד
" (ספרי).