קוד: ביאור:תהלים קכח2 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
תהלים קכח1-2: "אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה', הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ
"
1. "יגיע כפיך כי תאכל
" - מכאן, שאדם ירא ה' צריך להתפרנס ממלאכה שיש בה יגיעה, עבודה פיסית, לא לחפש לעצמו פרנסה קלה; ראו
משלי יח9: "גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית
" (פירוט).
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב"; אך אין סתירה: מאחר שהאדם נענש, הוא צריך לקיים את העונש כפשוטו ולא לנסות להתחמק ממנו, וכך יהיה מאושר.
לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה" (תלמוד בבלי קידושין פב.), אך גם הוא לא חלק על כך שהאדם צריך לעשות מלאכה כלשהי (ראו מקורות נוספים על חשיבות המלאכה).
2. "יגיע
כפיך כי תאכל
" - מכאן שהאדם צריך להתפרנס מהעבודה שהוא עצמו עושה, לא לגזול ולא לנסות לחיות על-חשבון אחרים או "לתת לאחרים לעבוד בשבילו"; ראו גם
משלי ל9: "פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה'
" (פירוט),
משלי ל28: "שְׂמָמִית
בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ
" (פירוט).
כך כנראה פירשו חז"ל "כל מי שקורא ושונה ורואה טרפה לעצמו (כשנולד ספק טרפות בבהמתו ונראה בו טעם לאיסור וטעם להיתר ואינו חס עליה ואוסרה...) עליו הכתוב אומר
יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך (דכיון דעל שלו אינו חומד כל שכן שאינו חומד בשל אחרים לגנוב ולגזול)
"
(מר זוטרא משמיה דרב חסדא, חולין מד ב; פירוש רש"י בסוגריים).
הדבר נכון גם ובמיוחד לאנשים שעוסקים בתורה: "כאשר תאכל יגיע כפיך, ולא תהנה מאחרים לחלוק עמהם בשכר התורה, אז אשריך, רוצה לומר, יהיה שבחיך ומהללך, וטוב לך, כי אז תקבל אתה כל שכרך משלם אין מחסור
"
(מצודות).
וכך פסק גם הרמב"ם: "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה - הרי זה חלל את השם ובזה את התורה... מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומדת חסידים הראשונים היא, ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא, שנאמר
יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך - אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא שכולו טוב
"
(רמב"ם הלכות תלמוד תורה ג, וכך נפסק גם בשולחן ערוך וב
ערוך השולחן אורח חיים קנו).
3. "יגיע כפיך כי
תאכל
" - הפסוק אינו מתאר הנחיה אלא שכר לאדם ירא ה' - שיזכה לאכול מיגיע כפיו בעצמו, ולא יאבד את יגיע כפיו לאחרים
(ע"פ אברהם אהוביה, "ככל הכתוב"). רעיון דומה נמצא בפסוקים:
נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ, אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ, וְאִם יִשְׁתּוּ בְנֵי נֵכָר תִּירוֹשֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ"
לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב, לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל; כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי, וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי"
וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" (ראו צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים).
4. "אשריך וטוב לך
" - מכאן שהאדם צריך להרגיש מאושר כאשר הוא אוכל בהתאם לרמת הפרנסה שלו, ומכאן ש"איזה הוא עשיר? השמח בחלקו, שנאמר
יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך: "אשריך" בעולם הזה, "וטוב לך" לעולם הבא.
"
(בן זומא,
משנה אבות ד א); "כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל. אם אתה עושה כן -
אשריך וטוב לך, "אשריך" בעולם הזה, "וטוב לך" לעולם הבא
".
ההבטחה שבפסוק זה היא כפולה, ומכאן דרשו חז"ל:
"הנהנה מיגיע כפו נוחל שני עולמות
"
(רש"י):
"גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים, דאילו גבי ירא שמים כתיב (תהלים קיב א)
אשרי איש ירא את ה', ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב
יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך: "אשריך" - בעולם הזה, "וטוב לך" - לעולם הבא, ולגבי ירא שמים - 'וטוב לך' לא כתיב ביה
"
(רבי חייא בר אמי משמיה דעולא,
בבלי ברכות ח א).
הרב מאיר גרוזמן במאמר יגיע כפיך כי תאכל מביא שלושה פירושים: