יחס אישי לכל בהמה

רחמים על בהמות בתורה

1. על-פי הפשט, צדיק הוא האדם המרחם על בהמות משק-הבית שלו.

2. אולם לפי חכמי המדרש, צדיק הוא גם הקב"ה בכבודו ובעצמו - גם הוא מרחם על הבהמות שברא בעולם, ואף כותב בתורה מצוות שמטרתן לדאוג לצרכיהן:

"אמר ר' ברכיה בשם ר' לוי: כתיב יודע צדיק נפש בהמתו, זה הקב"ה, שכתוב בתורתו "לא תקח האם על הבנים";    ורחמי רשעים אכזרי זה סנחריב שכתוב בו "אם על בנים רטשה".

דבר אחר: יודע צדיק זה הקדוש ברוך הוא, שכתוב בתורתו "שור או כשב או עז";     ורחמי רשעים אכזרי, זה המן הרשע, דכתיב "להשמיד להרוג ולאבד"" (ויקרא רבה כז יא).

"אתה ידעת את עבדך - נתת לי כל צרכי, כמו יודע צדיק נפש בהמתו" (רש"י על שמואל ב ז כ).

רחמים או דין

הפסוק שלנו מלמד שיש לדאוג לבהמות מצד מידת הרחמים; אולם במדרש ניתן למצוא גישה קיצונית יותר, לפיה יש לדאוג לבהמות מצד מידת הדין, כי הן צדיקות יותר מבני האדם. האגדה מספרת על אלכסנדר מוקדון שנקלע לארץ קציא והיה נוכח במשפט על אוצר שנמצא בחורבה. הוא נדהם מפסק הדין המקורי של מלך קציא (ראו תחילת האגדה בפירוש על משלי ל8):

"...ראה מלך קציא שאלכסנדר מוקדון בהלם. אמר לו: 'מה הבעיה, האם לא דנתי היטב?'   אמר לו אלכסנדר: 'כן!'

אמר לו מלך קציא: 'אילו היה מקרה כזה אצלכם, בעולם המערבי, איך הייתם דנים?'   אמר לו: 'הורגים את שניהם, והממלכה לוקחת את האוצר'.

אמר לו: 'יורד אצלכם גשם?' אמר לו: 'כן'.   אמר לו: 'זורחת אצלכם שמש?' אמר לו: 'כן'.   אמר לו: 'יש אצלכם בהמות?' אמר לו: 'כן'.

אמר לו: 'בחייך, לא בזכותכם יורד אצלכם גשם, ולא בזכותכם זורחת אצלכם שמש, אלא בזכות הבהמות!'" (תרגום לעברית של אגדה מתוך בראשית רבה לג א).

והמדרש מסיים בשני פסוקים:

• תהלים לו7: "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'" - "אדם בזכות בהמה תושיע, ה'".
• בראשית ח1: "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת כָּל הַחַיָּה וְאֵת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם" - "וכשזכרתי לו, לא לו לבדו הזכרתי, אלא לו ולכל שיש עמו בתיבה".

הביטוי "יודע צדיק" נזכר גם במשלי כט7: "יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים, ורָשָׁע לֹא יָבִין דָּעַת" - השופט הצדיק יודע ובוחן מקרוב את כל הפרטים הקשורים למשפטם של אנשים עניים, שאין להם עורך-דין המייצג אותם (פירוט).

מכיוון שהצדיק דואג גם לבהמות, הוא ראוי להיות רוֹעֶה ומנהיג של בני אדם, משלי י21: "שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים, וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ" (פירוט).