רמאות למען השלום

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28 
יב20 מִרְמָה בְּלֶב חֹרְשֵׁי רָע, וּלְיֹעֲצֵי שָׁלוֹם שִׂמְחָה.

 סגולות

אנשים החורשים ומתכננים לעשות רע לזולת, ממלאים את ליבם בתחבולות מרמה טורדות ומדאיגות;   אולם אנשים היועצים ומתכננים לעשות שלום בין אנשים, ממלאים את ליבם ברעיונות של אהבה הנותנים להם שמחה.

/ אנשים החורשים (יועצים) לחבריהם לעשות רע לזולת, ייאלצו כל ימיהם להשתמש בתחבולות של מרמה כדי להסתיר את מעורבותם;     אולם אנשים היועצים לרעיהם להשלים עם הזולת, יצטרכו להסתיר את מעורבותם רק לזמן קצר, שהרי, אחרי שהצדדים ישלימו הם יודו ליועצים בשמחה.

 מצודות

בלב החורש (חושב) רע תמצא מרמה, והוא מיצר ודואג שלא יתגלה;   אבל היועצים על השלום עוד ישמחו אם יתגלה.


 עצות

למרות ההתנגדות התקיפה של התנ"ך לרמאות (ראו לא להתרגל למרמה), יש מקרים נדירים שבהם מותר לרמות - כאשר הרמאות היא חלק מתוכנית שמטרתה לעשות שלום בין אדם לחברו. כך עשה אהרן (ראו "הקבלות"), וכך נרמז גם בפסוקנו:

חורשי רע = אנשים היועצים לרעיהם לעשות רע זה לזה;    מרמה בלב חורשי רע = אנשים כאלו בהכרח ממלאים את ליבם בתחבולות של מרמה, כדי שהצד הנפגע לא יידע מי נתן לפוגע את הרעיון. ולעומתם -

יועצי שלום = אנשים היועצים לרעיהם להשלים זה עם זה;    וליועצי שלום שמחה = יועצי שלום, גם כאשר הם משתמשים בתחבולות של מרמה, התחבולות הן רק כלפי חוץ ואינן חודרות אל ליבם, כי כשהצדדים המסוכסכים מגלים את האמת, הם שמחים ומודים למי שהשלים ביניהם, ולכן גם בליבם של היועצים עצמם ישנה שמחה ולא מרמה.

 הקבלות

אהרן הכהן השתמש לפעמים בתחבולות של מרמה, אבל המרמה לא היתה בליבו - הוא לא רימה כדי לחרוש רע אלא להפך, כדי לייעץ ולעשות שלום בין אדם לחברו:

 "כיצד היה אהרון אוהב שלום? כשהיה רואה שני בני אדם מתקוטטים, היה הולך לכל אחד מהם שלא מדעת חברו, ואומר לו, 'ראה חברך איך הוא מתחרט ומכה את עצמו על שחטא לך, והוא אומר לי שאבוא אליך שתמחול לו!', ומתוך כך, כשהיו פוגעים זה בזה היו מנשקים זה את זה" (אבות דרבי נתן א יב)

 דקויות

שני חצאי הפסוק מנוגדים, אבל בקריאה ראשונה הניגוד לא נראה מדוייק:
1. רע לא בדיוק מנוגד לשלום;
2. חורשים הם לא בדיוק יועצים;
3. מרמה לא בדיוק מנוגדת לשמחה;
לכאורה, הפסוק היה צריך לומר: "מרמה בלב חורשי רע, ולחורשי טוב - אמת"!

אולם דווקא שלושת השינויים הללו מאפשרים לפסוק להעביר שלושה מסרים נוספים על המסר הפשוט:

1. הרע מנוגד לשלום כי הוא מתייחס למצב של מריבה בינך לבין הזולת - חורש רע הוא אדם המייעץ לך לנקום ולהרע לזולת ולא לעשות איתו שלום: "אם ייעצך להרע לחברך ולנקום נקמתך מאיתו, ויחזיק נפשו כמקנא לכבודך - אל תאמן בו, כי מרמה בלב יועצי רע. ודע, כי לא מאהבתך ייעצך, כי אם משנאתו את חברך. ולולי כי ישנאהו, לא ייעצך לעשות עמו רעה. גם אם נאמנה איתך אהבתו, לא ייעצך להרע לאיש ולהוסיף לשנאת חברך, כי אם היום תגמול רעה, אין לך אדם שאין לו שעה. ואמרו במוסרים: "אל ימעט בעיניך שונא אחד, ואל ירבו בעיניך אלף אוהבים... ואם יועץ עצת שלום בין אדם לחברו, שניהם יאהבוהו, כי ידעו אשר אין זה כי אם אהבה נאמנה" (ר' יונה).

רע מנוגד לשלום גם בישעיהו מה7: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע", "שהשלום הוא קיום המציאות, והרע הוא חורבן המציאות" (מלבי"ם על פסוקנו).

2. חורשים מנוגדים ליועצים - חורשי רע פועלים חֶרֶשׁ, בעמקי ליבם, כמו חרישה בעמקי באדמה, "בסתר בל יודע לאיש, ועל-כן לבם מלא מרמה" (מלבי"ם), ויועצי שלום פועלים בגלוי ואין להם מה להסתיר.

3. מרמה מנוגדת לשמחה, כי "מחמת שהם חפצים שלא ייוודע הרע שבליבם, הם תמיד בדאגה, ואותה המרמה תמיד בליבם - פן יתגלה הדבר ולא תתקיים עצתם... אבל אותם הנותנים עצות לשלום, בלי שום מרמה, הם תמיד בשמחה, כי ליבם נכון ובטוח, ואינם מתייראים מהיגלות ליבם" (הגאון מווילנה, ודומה לזה רש"י, מצודות ור' יונה).

דאגה מנוגדת לשמחה גם במשלי יב25: "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה, וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה" (פירוט).

 פרק יב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות