רמאות למען השלום

שני חצאי הפסוק מנוגדים, אבל בקריאה ראשונה הניגוד לא נראה מדוייק:
1. רע לא בדיוק מנוגד לשלום;
2. חורשים הם לא בדיוק יועצים;
3. מרמה לא בדיוק מנוגדת לשמחה;
לכאורה, הפסוק היה צריך לומר: "מרמה בלב חורשי רע, ולחורשי טוב - אמת"!

אולם דווקא שלושת השינויים הללו מאפשרים לפסוק להעביר שלושה מסרים נוספים על המסר הפשוט:

1. הרע מנוגד לשלום כי הוא מתייחס למצב של מריבה בינך לבין הזולת - חורש רע הוא אדם המייעץ לך לנקום ולהרע לזולת ולא לעשות איתו שלום: "אם ייעצך להרע לחברך ולנקום נקמתך מאיתו, ויחזיק נפשו כמקנא לכבודך - אל תאמן בו, כי מרמה בלב יועצי רע. ודע, כי לא מאהבתך ייעצך, כי אם משנאתו את חברך. ולולי כי ישנאהו, לא ייעצך לעשות עמו רעה. גם אם נאמנה איתך אהבתו, לא ייעצך להרע לאיש ולהוסיף לשנאת חברך, כי אם היום תגמול רעה, אין לך אדם שאין לו שעה. ואמרו במוסרים: "אל ימעט בעיניך שונא אחד, ואל ירבו בעיניך אלף אוהבים... ואם יועץ עצת שלום בין אדם לחברו, שניהם יאהבוהו, כי ידעו אשר אין זה כי אם אהבה נאמנה" (ר' יונה).

רע מנוגד לשלום גם בישעיהו מה7: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע", "שהשלום הוא קיום המציאות, והרע הוא חורבן המציאות" (מלבי"ם על פסוקנו).

2. חורשים מנוגדים ליועצים - חורשי רע פועלים חֶרֶשׁ, בעמקי ליבם, כמו חרישה בעמקי באדמה, "בסתר בל יודע לאיש, ועל-כן לבם מלא מרמה" (מלבי"ם), ויועצי שלום פועלים בגלוי ואין להם מה להסתיר.

3. מרמה מנוגדת לשמחה, כי "מחמת שהם חפצים שלא ייוודע הרע שבליבם, הם תמיד בדאגה, ואותה המרמה תמיד בליבם - פן יתגלה הדבר ולא תתקיים עצתם... אבל אותם הנותנים עצות לשלום, בלי שום מרמה, הם תמיד בשמחה, כי ליבם נכון ובטוח, ואינם מתייראים מהיגלות ליבם" (הגאון מווילנה, ודומה לזה רש"י, מצודות ור' יונה).

דאגה מנוגדת לשמחה גם במשלי יב25: "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה, וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה" (פירוט).