מבנה משלי יא

קשה למצוא מבנה ורצף בין הפסוקים בפרק. נביא כאן בקצרה את השערתה של סימה שרייבר (בספריה "משלי שלמה על אישי התורה", "משלי שלמה על מלכות בית דוד") שחילקה את הפרק לשני פסוקי כותרת, ועוד שתי פסקאות המתחלקות לתת-פסקאות:

פסוקים 1-2 - כותרת: על התאומים הלא-זהים, כשתי כפות המאזניים: "א מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת ה', וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ. ב בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן, וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה". חז"ל קישרו ביניהם; ראו פירושנו לפסוק 1.

פסוקים 3-17 - פיסקה ראשונה:

• פסוקים 3-6: על שלמות המידות ועשיית הצדקה המצילות את בעליהן: "ג תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם, וְסֶלֶף בּוֹגְדִים ושדם [יְשָׁדֵּם]. ד לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. ה צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ, וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע. ו צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם, וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ". בפסוק 3 ובפסוק 6 נזכרו ישרים ובוגדים. בפסוקים 4-6 נזכרה צדקה.
• פסוקים 7-11: על השפעתם של רשעים וצדיקים על האנושות, החברה והעיר שהם נמצאים בה: "ז בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה, וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה. ח צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ, וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו. ט בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ, וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ. י בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. יא בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת, וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס.". בפסוק 7 ובפסוק 8 נזכר רשע בצרה. בפסוק 8 ובפסוק 9 נזכר צדיק שנחלץ. בפסוק 10 ובפסוק 11 נזכרים רשעים בקריה.
• פסוקים 12-17: על כבוד הזולת: "יב בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב, וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ. יג הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד, וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר. יד בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ. טו רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר, וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ. טז אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד, וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר. יז גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד, וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי." פסוק 12: בוז לזולת. פסוק 13: כבוד לפרטיותו של הזולת. פסוק 14: כבוד לחכמתו ועצתו של הזולת. פסוק 15: כבוד לרכושו של הזולת. פסוק 16: כבוד האשה. פסוק 17: כבוד הגוף.

פסוקים 18-31 - פיסקה שניה:

• פסוקים 18-21: על רשעים וצדיקים בהנהגה ובניהול: "יח רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר, וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת. יט כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים, וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ. כ תּוֹעֲבַת ה' עִקְּשֵׁי לֵב, וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ. כא יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע, וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט" בפסוקים 18-19 נזכרת צדקה, בפסוק 21 - צדיקים. 
• פסוקים 22-27: על יחסם של רשעים וצדיקים לרכוש ולעזרה לזולת: "כב נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם. כג תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב, תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה. כד יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד, וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר. כה נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּׁן, וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא. כו מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם, וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר. כז שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן, וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ." פסוק 23: לרצות שלאחרים יהיה טוב. פסוק 24: לפזר ממון כדי לעזור לאחרים. פסוק 25: לברך את הזולת ולהרוות את צמאונו. פסוק 26: להשביע את רעבונו. פסוק 27: לחשוב בכל יום איך להיטיב (ראו פירושנו לפסוק 24).
• פסוקים 28-31: על היחס הצודק והחכם לרכוש: "כח בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל, וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ. כט עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ, וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב. ל פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים, וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם. לא הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם, אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא." פסוק 28 מלמד שלא לבטוח בעושר. פסוק 29 מלמד לנהל את הרכוש הביתי בחכמה. פסוק 30 מלמד להשקיע בבני אדם. פסוק 31 מלמד לשלם לעובדים מייד. פסוק 28 דומה ברעיון גם לפסוק 4 - "לא יועיל הון ביום עברה".