צדיקים לא מקוים לרע, גם לא כדי שמתוך הרע ייצא טוב

תאוות צדיקים

ירמיהו הנביא ספג הרבה לעג וביזיונות מבני ישראל, שלא האמינו לנבואות הפורענות שלו. למרות זאת, הוא אף-פעם לא התאווה וקיווה שהנבואות שלו יתגשמו. הוא אמר את נבואותיו בעל-כרחו, בגלל שה' הכריח אותו לנבא; אבל אף פעם לא רצה שדבריו יתגשמו; הוא קיוה שיהיה אך טוב לעם ישראל,   ירמיהו יז16: "וַאֲנִי לֹא אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ, וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי; אַתָּה יָדָעְתָּ מוֹצָא שְׂפָתַי, נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה".

אמנם, הנביא ישעיהו אמר,  ישעיהו כו9: "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה, אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ, כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ - צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל".   ע"פ המפרשים הכוונה, שהוא התאווה לראות את ה' עושה משפט ברשעים; אולם, גם כאן, אין הכוונה לרעה כללית שתבוא על העולם, אלא רק למשפט ממוקד, רק ברשעים עצמם, כדי שכל בני העולם יראו וילמדו שיש צדק בעולם, ולא כדי שיראו שנבואות הפורענות של הנביא היו אמיתיות.

תקוות רשעים

בניגוד לצדיקים, הבוגדים מקווים שתבוא צרה על המדינה שהם נמצאים בה, ואינם מעלים בדעתם שהרעה הזאת תפגע גם בהם, משלי כה19: "שֵׁן רֹעָה, וְרֶגֶל מוּעָדֶת - מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה" (פירוט).

לעומת תאוות הצדיקים הטובה, תאוות הרשעים היא אנוכית, תהלים י3: "כִּי הִלֵּל רָשָׁע עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ, וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה'" (פירוט).