הן צדיק בארץ ישולם, ואף כי רשע וחוטא

הביטוי אף כי משמעו קל וחומר:   אם "צדיק בארץ ישולם", קל וחומר ש"רשע וחוטא".   יְשֻלָּם-  יקבל תשלום, גמול על מעשיו.   מי בדיוק ישלם לו?

לפי רוב הפרשנים, הפסוק עוסק בגמול אלהי:

1. הצדיק מקבל גמול על מעשיו הרעים בעולם הזה, קל וחומר שגם הרשע ייענש, אם לא בעולם הזה אז בעולם הבא: "הן הצדיק משתלם בעולם הזה על עבירות שעשה, קל וחומר שישתלם הרשע והחוטא. רבותינו למדו, שמתשלומי הצדיק שאנו רואין בארץ, שהוא העולם הזה, יש לנו ללמוד תשלום הרשעים לעולם הבא בקל וחומר" (רמב"ן, שער הגמול, ובדומה לכך פירשו על פסוקנו רבנו יונה, מצודות, רש"י, רמ"ד ואלי, הגאון מווילנה ומלבי"ם. והם עסקו בהרחבה רבה בשאלת "צדיק ורע לו" - ראו שם. וראו גם רש"י על בראשית ז23, דוגמה לגבי נוח).

2. הצדיק מקבל גמול על מעשיו הטובים בעולם הזה למרות שיש לו גמול בעולם הבא, קל וחומר שגם הרשע ראוי לקבל גמול על מעשיו הטובים בעולם הזה, שהרי לא תהיה לו אפשרות לקבל גמול בעולם הבא (אבן עזרא).

3. הצדיק זוכה לגור בשלום בארץ בעולם הזה, גם אם הוא (הצדיק) נכשל לפעמים במעשי חטא ורשע. לפי זה, הפסוק מדבר רק על אדם צדיק, ורק על העולם הזה (רלב"ג).

ולענ"ד, הפסוק עוסק בגמול אנושי:

4. הפסוק נותן עצה למערכת המשפט האנושית: לשלם גמול (עונש) לכל אדם, גם אם הוא צדיק הנכשל בחטא קטן. אמנם, הצדיק כשלעצמו אינו צריך את העונש, הוא בוודאי כבר עשה תשובה ויתקן את חטאו, אולם, מערכת המשפט צריכה להיות הוגנת ושיוויונית; כשאנשים יראו שהצדיק אינו מקבל "פרוטקציות" אלא מקבל תשלום-עונש הוגן, תתעורר בהם יראת-כבוד כלפי מערכת המשפט, המקפידה על שלטון החוק, וכן תתעורר בהם יראת-עונש, מפני התשלום שהם עצמם יקבלו אם יהיו חוטאים או רשעים.

דרכי ה' הם מודל לחיקוי לשליט בשר ודם. ה', "שופט כל הארץ", מעניש את הצדיקים גם על חטא קטן, כדי לעורר יראת כבוד בכל העם, ויקרא י3: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר: בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד" (פירוט).