נזם זהב באף חזיר, אישה יפה וסרת טעם

1. מדוע נבחר דווקא החזיר כמשל ל"אשה יפה וסרת טעם"?

ויקרא יא7: "וְאֶת הַחֲזִיר - כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר - טָמֵא הוּא לָכֶם"

החזיר הוא אחת מהחיות הטמאות, ויש לו סימן אחד של טהרה וסימן אחד של טומאה. סימן הטהרה הוא חיצוני - מפריס פרסה; וסימן הטומאה הוא פנימי - לא מעלה גרה (יש מפרשים, שחיות שאינן מעלות גרה נחשבות לטמאות, כי הן מעכלות את מזונן על-ידי שרצים שנמצאים במעיים שלהן; הרב אברהם קורמן, "הטהור והמותר"). אם כך, החזיר מסמל שילוב של חיצוניות יפה עם פנימיות מקולקלת. כך הבינו גם חכמי המדרש את משמעותו הרוחנית של החזיר, בביקורתם על מלכות רומי: "למה הוא מושלה לחזיר? אלא, מה חזיר הזה, בשעה שהוא רודף הוא מפשיט את טלפיו, כלומר שאני טהור, כך מלכות הזאת הרשעה גוזלת וחומסת, ונראית כאלו מצעת את הבימה" (בראשית רבה סה א).

ועוד: המילה גֵּרָה באה מהמילה גרון (החיה מעלה את מזונה אל פיה דרך הגרון), אך על-דרך הדרש ייתכן שהיא מסמלת גֵּרוּי יצרים: החיות הטהורות הן מעלות גרה, מעלות את גירוי היצרים לקדושה, כדרכן של נשות ישראל הצנועות והטהורות; אך החזיר אינו מעלה גרה, הוא מסמל גירוי לשם גירוי בלבד, ללא שום קדושה, כדרכה של אשה יפה וסרת טעם.

2. אביגיל הכרמלית היתה אישה יפה ובעלת טעם (שכל):

• שמואל א כה3: "וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל, וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר, וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא כלבו[כָלִבִּי]"
• שמואל א כה33: "וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ וּבְרוּכָה אָתְּ, אֲשֶׁר כְּלִתִנִי הַיּוֹם הַזֶּה מִבּוֹא בְדָמִים וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי"

לאישה כזאת היופי הוא דבר טוב ורצוי, כמו תכשיט המעטר ומדגיש את חכמתה (ע"פ רמ"ד ואלי).     וכך פירשו המפרשים על משלי לא30: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" (פירוט).

וראו גם: יוון וישראל: האם היופי חשוב? / חגי הופר.

3. הגוף נחשב כתכשיט לנפש גם בתהלים קג5: "הַמַּשְׂבִּיַע בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ, תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי".

בפסוק הקודם נאמר, משלי יא21: "יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע, וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט", ופירשו חז"ל: "המרצה מעות לאשה מידו לידה בשביל שיסתכל בה - אפילו דומה למשה רבינו שקיבל תורה מהר סיני, לא ינקה מדינה של גיהנם; ועליו הכתוב אומר (משלי יא): יד ליד לא ינקה רע - לא ינקה מדינה של גיהנם" (מסכת כלה א א, תלמוד בבלי ברכות סא.). כנראה שגם בימיהם, כמו בימינו, היו חשפניות, והיו גברים ששילמו להן כדי להסתכל עליהן, וחז"ל יצאו בחריפות נגד גברים אלה (פירוט). הפסוק שלנו ממשיך את הרעיון ומגנה גם את החשפנית עצמה, אישה יפה וסרת טעם המבזה את יופיה כמו נזם זהב באף חזיר.