בסיס לצדק

קוד: ביאור:משלי יא19 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יא    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31 
יא19 כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים, וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ.

 סגולות

אדם המשמש כן (בסיס ומשען) למעשי צדקה, יזכה גם הוא לחיים, כמו העושים צדקה בעצמם;    אולם אדם המרדף (משתדל להתחבר אל) מעשי רעה, יגיע גם הוא למותו, כמו העושים רעה בעצמם.

 מצודות

כן (אמיתת) הצדקה, רוצה-לומר הצדקה הנתונה לשמה, היא סיבה להשיג החיים;   אבל המרדף עם הצדקה את הרעה, לרמות בה את הבריות למען יחזיקוהו לצדיק, היא עוד סיבה למותו, כי לא תחשב לזכות כי-אם לחובה.


 הקבלות

הביטוי מרדף רעה מזכיר כמה רודפים שניסו לעשות רע לאנשים חפים מפשע:

1. לבן,  בראשית לא23-24: "וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ, וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד; וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (פירוט).

2. יוסף,  בראשית מד4: "הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ, וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ: קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם 'לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה?'" (פירוט).

3. פרעה,  שמות טו9: "אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי" (פירוט).

4. שאול,   שמואל א כו18: "וַיֹּאמֶר 'לָמָּה זֶּה אֲדֹנִי רֹדֵף אַחֲרֵי עַבְדּוֹ, כִּי מֶה עָשִׂיתִי וּמַה בְּיָדִי רָעָה?'"...  שמואל א כו21: "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל 'חָטָאתִי שׁוּב בְּנִי דָוִד כִּי לֹא אָרַע לְךָ עוֹד תַּחַת אֲשֶׁר יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ הַיּוֹם הַזֶּה הִנֵּה הִסְכַּלְתִּי וָאֶשְׁגֶּה הַרְבֵּה מְאֹד'" (ע"פ ר' אליהו שץ).

מכאן אפשר לפרש: ומרדף רעה למותו - המרדף אחר אדם חף-מפשע ומנסה לעשות לו רעה ייענש במוות, כפי שאכן קרה לשאול, שמת בידי פלשתים (ע"פ ר' אליהו שץ).

ביטויים דומים נזכרו במשלי טו9: "תּוֹעֲבַת ה' דֶּרֶךְ רָשָׁע, וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב" (פירוט) ובמשלי יג21: "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה, וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב".

משלי י16: "פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים, תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת" (פירוט),  בפסוק הקודם לפסוקנו נזכרה "פעולה", משלי יא18: "רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר" (פירוט), ובפסוקנו נזכרו "חיים" - "כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים".

 דקויות

מה כֵּן?

1. כן מלשון כֵּנוּת - רק העושה צדקה בכנות, לשם שמיים, זוכה לחיים; אך העושה צדקה מתוך רדיפה אחר מטרה רעה - הצדקה הזאת רק תקרב את מותו הרוחני: "המרדף הצדקה עם הרעה, לרמות בה את הבריות למען יחזיקוהו לצדיק, היא עוד סיבה למותו" (ע"פ מצודות)

- אולם, בחצי השני של הפסוק לא נזכרה הצדקה, ולא נזכר שאדם "מרדף הצדקה עם הרעה", אלא רק מרדף רעה.

2. כמו אָכֵן, באמת (כמו במדבר כז7: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת"): אכן הצדקה מובילה לחיים.

- אולם, לא ברור מדוע יש צורך להוסיף מילה זו - למה לבזבז מילה אחת מתוך 6 (כמעט 17%) רק כדי להגיד "כן, משפט זה הוא אמת"?

3. לענ"ד, כֵּן = כַּן = בסיס;   צדקה = עשיית צדק;   כן צדקה לחיים = אדם המשמש כן ובסיס למעשי צדקה, זוכה גם הוא לחיים, כמו הצדיק העושה צדקה בעצמו.    וכמו שנאמר בפסוקנו על הצדקה, נאמר בפרק ג לגבי החכמה, במשלי ג18: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (פירוט).

והצד השני:  מרדף = רודף, נדבק;   ומרדף רעה = מנסה להידבק ולהתקרב אל אנשים העושים רע;   ומרדף רעה למותו = המנסה להיות בחברתם של אנשי רע, "יזכה" גם הוא למוות כמותם.

 פרק יא    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות