מבנה משלי ו

פרק ו מורכב משלושה נאומים. כל נאום מורכב משתי פרשיות.

פסוקים 1-11: מידות טובות בעולם החיות:

• פסוקים 1-5: "בְּנִי! אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ..." - אם קיבלת על עצמך התחייבות כלשהי (כגון ערבות על הלוואה), קיים אותה בזריזות, ואל תיכנס להתחייבויות נוספות, "אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ", "הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ" (פירוט).
• פסוקים 6-11: "לֵךְ אֶל נְמָלָה, עָצֵל..." - לך ללמוד מהנמלים איך לקחת אחריות על עתידך ועל מצבך הכלכלי: "עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב? מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ?"... "וּבָא כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ, וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן" (פירוט).

שתי הפרשיות עוסקות במידות דומות - זריזות חריצות ואחריות. שתיהן מייעצות לקחת דוגמה מבעלי-חיים - צבי, ציפור ונמלה.

פסוקים 12-19: מידות רעות באיברי גוף האדם:

• פסוקים 12-15: "אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן - הוֹלֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה... מֹלֵל בְּרַגְלָו... " - איך לזהות נוכלים לפי שפת-הגוף שלהם (פירוט);
• פסוקים 16-19: "שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה'... לְשׁוֹן שָׁקֶר... רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה..." - ה' שונא את המידות הרעות המתבטאות באיברים אלה (פירוט).

שתי הפרשיות עוסקות באותם איברי גוף - עיניים ופה, לב ידיים ורגליים. שתיהן מקשרות את איברי-הגוף להתנהגויות שליליות, כגון, חרישת רע ויצירת סכסוכים.   

הנאום הראשון (1-11) משבח את מידת הזריזות לעשיית מעשים טובים, והנאום השני (12-19) מגנה את מידת הזריזות לעשיית מעשים רעים - "רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה" (פירוט).

פסוקים 20-35: פיתויים וסכנות בין גברים לנשים:

• פסוקים 20-26: "נְצֹר, בְּנִי, מִצְוַת אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" - שמור היטב על המצוות והתורה, כי הן ינחו אותך ויאירו את דרכך בכל מצב בחיים, "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (פירוט); הן ישמרו עליך מפיתויים, ובפרט מאישה נואפת, "לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע, מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה".
• פסוקים 27-35: "הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה?!.. נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב... נֶגַע וְקָלוֹן יִמְצָא" - התרחק מניאוף, כי הוא יביא עליך מחלות ובזיונות (פירוט).

שתי הפרשיות עוסקות באותו נושא - מצוות ותורה שמטרתם להאיר לאדם את דרכו ולהצילו מפיתויים.   כשהאדם מתהלך בעולם, הוא מוקף בגירויים המושכים אותו אל ההווה ומסתירים ממנו את העבר והעתיד.   כמו אדם הצועד ביער חשוך, הרואה רק את הנקודה שבה הוא נמצא ולא רואה את המשך הדרך.   המצוה והתורה מזכירות לאדם את הערכים הנובעים מניסיון העבר, ואת המטרות החשובות שיש להשיג בעתיד - כמו נֵר ואוֹר המאירים את היער החשוך. המצוות עוזרות לאדם לקבוע סייגים המרחיקים אותו מעבירה, והתורה מלמדת את האדם על הסכנות שבעבירה.

בנאום הראשון לומדים מבעלי-החיים; בנאום השני לומדים מאיברי-הגוף; ובנאום השלישי לומדים מהתורה והמצוות.