לא למהר לעשות רע

לפי המדרש, ההתנהגויות המנויות בקטע הן עבירות שהעונש עליהן הוא צרעת (רבי יוחנן, ויקרא רבה טז א):

• "עינים רמות" - מבנות ציון, ישעיהו ג16-17: "וַיֹּאמֶר ה': יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן, וַתֵּלַכְנָה נטוות[נְטוּיוֹת] גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם... וְשִׂפַּח ד' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן" (מלשון ספחת - כינוי לצרעת).
• "לשון שקר" - ממִרְיָם, במדבר יב1: "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה...",  במדבר יב10: "וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג".
• "וידים שופכות דם נקי" - מיואב, מלכים א ב32: "וְהֵשִׁיב ה' אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ, אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב", שמואל ב ג29: "יָחֻלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב וְאֶל כָּל בֵּית אָבִיו, וְאַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע...".
• "לב חורש מחשבות און" - מעוזיה, שביקש לבוז כהונה גדולה...  מלכים ב טו5: "וַיְנַגַּע ה' אֶת הַמֶּלֶךְ, וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ".
• "ורגלים ממהרות לרוץ לרעה" - מגיחזי, מלכים ב ה20: "וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי נַעַר אֱלִישָׁע... חַי ה' כִּי אִם רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלָקַחְתִּי מֵאִתּוֹ מְאוּמָה".... מלכים ב ה27: "וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ וּבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָם; וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג".
• "ומשלח מדנים בין אחים" - מפרעה, ששלח מדנים בין אברהם לשרה. ומנין שלקה בצרעת? שנאמר, בראשית יב17: "וַיְנַגַּע ה'אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם".

רגליים רצות להרע נזכרו גם בישעיהו נט7: "רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרֻצוּ, וִימַהֲרוּ לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי; מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם מַחְשְׁבוֹת אָוֶן; שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם" ובמשלי א16: "כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ, וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ דָּם" (פירוט).