לשמור על התורה והמצוות שקיבלנו במסורת מאבותינו ואמותינו

מאת: אראל

ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

פרק ו פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום

ו20 נְצֹר, בְּנִי, מִצְוַת אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ;

סגולות

בני! נצור, שמור היטב וטפח את המצוות שקיבלת במסורת מאביך, ואל תטוש (תעזוב) את התורה שקיבלת במסורת מאמך!

מצודות

נצור, בני מצוות אביך - כי הלא בודאי חפץ בתקנתך, ואל תטוש (תעזוב) תורת אמך - מה שהיא מלמדתך -

הקבלות

ישנה הקבלה בין הקטע המתחיל בפסוק שלנו, לבין דברים ו:

דברים ו	משלי ו
פסוקים 6-7: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, עַל לְבָבֶךָ, וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ,	פסוק 20: נְצֹר, בְּנִי, מִצְוַת אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ! פסוק 21: קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ תָמִיד -
פסוק 8: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.	פסוק 21: קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ תָמִיד, עָנְדֵם עַל גַּרְגְּרֹתֶךָ.
פסוק 7: וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.	פסוק 22: בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ.

החכם בפסוקנו מדבר על מצוה (מצוות אביך) ועל (תורת אמך). ר' יוסף קרא פירש שהכוונה למצוות האב ותורת האם ממש (ראו רש"י על פסוק 23), ולפי זה כל הקטע עוסק בכיבוד הורים.

אולם, כפי שרואים בטבלה למעלה, הפסוק שלנו מקביל לפתיחה: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם": מצוות אביך היא מצוות ה', ולפי זה גם תורת אמך היא תורת ה' - התורה והמצוות שאותן למדנו במסורת מאבותינו ואמותינו.

ראו: פסוקים נוספים על תורה ומצוה בספר משלי.

דקויות

מה ההבדל בין מצוות אביך לתורת אמך?

1. מצוות הן החוקים והכללים, והן מיוחסות לאב המסמל את המסגרת והגבולות בבית. תורה היא הלימוד והחידוש, והיא מיוחסת לאם המסמלת את ההולדה והיצירה. מצוות קודמות לתורה, כי קיום המצוות מאפשר לאדם לשמור על סביבה רוחנית נקיה שבה הוא יכול לחדש חידושי תורה (ע"פ גליה).

2. בפרקים ו-ז ישנם שני קטעים סמוכים העוסקים בנושא דומה: אזהרה מפני אישה זרה. ייתכן שהפסוק שלנו הוא פתיחה לשני הקטעים: נצור בני מצוות אביך מתייחס לפרק ו (פסוקים 20-35), שנכתב מנקודת-מבט גברית ומזהיר מפני הבעל הקנאי (ראו פסוקים 34-35); ואל תטוש תורת אמך מתייחס לפרק ז, שנכתב מנקודת-מבט נשית (ראו ביאורינו שם).