מאת: אראל
| ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
| פרק ו פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום |
- הייתכן שאיש יהלך על גחלי-אש ורגליו לא ייכוו?! -
וכי יהלך איש על גחלים ולא תכוינה (תשרפנה) רגליו?!
נראה לך שתוכל לנגוע באשה זרה בלי להתפתות?! זו אשליה:
אם אדם ינסה ללכת על גחלים עם נעליים, בשניות הראשונות רגליו לא ייגעו בגחלים והוא לא ירגיש כלום, אבל זמן קצר אחר כך האש תשרוף את הנעליים ורגליו תיכווינה. כך ההתקרבות אל אישה, גם אם חלקית בלבד, בסופו של דבר תשרוף את כל הגוף ותסחוף אותו לעבירה.
הפסוק מדבר על אישה נשואה, שהנגיעה בה חמורה במיוחד כי היא מביאה לניאוף. אולם האש קיימת גם בנגיעה בין פנוי לפנויה. מדין תורה, מותר לאיש ואשה פנויים ליגוע זה בזו אם שומרים על דיני טהרת נידה, אך שלמה המלך מזהיר שהנגיעה עלולה להבעיר אש.
כך גם לגבי כל מעשה רע שמשתלט על תודעתו של האדם, למשל כעס לא מוצדק - ככל שהאדם מתקרב למעשה, קשה לו יותר להתאפק ולעצור את עצמו.
רַגְלַיִם - מלשון הֶרְגֶלִים. אדם השקוע בהֶרגֶלים שגרתיים ומשעממים, עלול להרגיש שהרגליים שלו "קרות", וכדי "לחמם" אותן הוא "הולך על גחלים" - מחפש לעצמו הרפתקאות וריגושים שילהיבו אותו ויוציאו אותו מההרגל.
אולם במקום לדרוך על גחלים ולקבל כוויה, אפשר לקחת גחלים של עבודת ה', ויקרא טז12: "וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מִלִּפְנֵי ה' וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה, וְהֵבִיא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת
": למצוא בעבודת ה' את הניצוץ המעורר אותו ומשאיר בו רושם חווייתי חזק, כל אחד לפי אופיו ונטיות-ליבו, ואז רגליו לא תכווינה וגם לא תתקררנה.
בפסוק הקודם כבר נזכר משל הקשור לאש - הכנסת אש אל החיק. בפסוקנו נזכר משל נוסף הקשור לאש - הליכה על גחלים בוערות. מדוע יש צורך במשל נוסף? - ניתן להסביר לפי שני הפירושים לפסוק הקודם:
1. הכנסת אש אל החיק היא משל להכנסת מחשבות של תשוקה אל הלב. הליכה על גחלים היא השלב הבא - אחרי שאדם חשב על אשה זרה, המחשבות גורמות לו גם ללכת אליה, כמו שנאמר בפסוק הבא, "כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ
".
2. הכנסת אש אל החיק היא משל לחיבוק "ידידותי" כביכול, המעורר תשוקה לאשה זרה. הליכה אל גחלים היא משל לטיול "ידידותי" כביכול, הליכה משותפת המעוררת תשוקה.
לפי זה הפסוקים 27-29 מסודרים בסדר "כיאסטי" (בהצלבה): "היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה?... כן לא יינקה כל הנוגע באשת רעהו"; "היהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכווינה? ... כן לא יינקה הבא אל אשת רעהו".
| פרק ו פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום |
| ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |