לחסוך עכשיו כדי לאכול בעתיד

מאת: אראל

ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

פרק ו פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום

ו8 תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ, אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ.

סגולות

- כל נמלה מכינה בקיץ פירורי-לחם, וכך המושבה כולה מצליחה לאגור בעונת הקציר את המאכלים שתאכל בחורף.

מצודות

- ועם כל זה, מעצמה בחכמתה תכין לחמה בקיץ, עת תמצא על-פני השדה, ואגרה (אספה) מאכלה בקציר. וממנה למוד להכין הכל בעוד לאל ידך.

עצות

מידה נוספת שאפשר ללמוד מהנמלה היא מידת התיכנון והחיסכון.

מינים רבים של נמלים, ובפרט של נמלת הקציר הנפוצה בארץ ישראל, חיים על אוכל הנפוץ בעיקר בקיץ, כגון גרעיני תבואה. כל מושבה של נמלים בונה קן גדול עם תאים מבודדים מפני מים, דבר שהיה ידוע כבר בימי קדם: "הנמלה הזו, שלשה בתים יש לה, ואינה כונסת בעליון מפני הדלף, ולא בתחתון מפני הטינה, אלא באמצעי" (דברים רבה ה ב). כל מושבה אוגרת כמה קילוגרמים של תבואה בעונת הקיץ, כך שיהיה להן אוכל בעונת החורף.

העצל המתבונן בנמלה אמור ללמוד ממנה לחשוב על העתיד, גם אם הכסף שהוא מרויח עכשיו מספיק לפרנסתו - שיעבוד קצת יותר כדי שיוכל גם לחסוך לתקופות של מחסור, "וממנה למוד להכין הכל בעוד לאל ידך" (מצודת דוד).

הקבלות

1. יוסף ייעץ לפרעה לאגור מזון משנות השפע לשנות המחסור, בראשית מא35: "וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הטבות הַבָּאֹת הָאֵלֶּה, וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ" (פירוט). בזכות עצה זו, הוא התמנה למושל על מצרים, בראשית מה8: "וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים, וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (פירוט). אדם היודע לחסוך בעצמו, זוכה לעצמאות כלכלית ואינו צריך מושל.

2. ומצד שני, הנביא ישעיהו גינה את האנשים שאינם חוסכים אלא אוכלים ושותים כאילו אין מחר, ישעיהו כב13: "וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן, אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן, אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת".

3. פסוקים נוספים בספר משלי מעודדים לחסוך לעתיד, משלי י5: "אֹגֵר בַּקַּיִץ - בֵּן מַשְׂכִּיל, נִרְדָּם בַּקָּצִיר - בֵּן מֵבִישׁ" (פירוט), משלי ל25: "הַנְּמָלִים - עַם לֹא עָז, וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם" (פירוט).

דקויות

שתי מידות נוספות שאפשר ללמוד מהנמלה הן תיכנון - "תכין בקיץ לחמה", וחיסכון לעתיד - "אגרה בקציר מאכלה".

מינים רבים של נמלים, ובפרט של נמלת הקציר הנפוצה בארץ ישראל, חיים על אוכל הנפוץ בעיקר בקיץ, כגון גרעיני-תבואה. כל מושבה של נמלים בונה קן גדול ומתוכנן היטב, עם תאים מבודדים מפני מים. דבר זה היה ידוע כבר בימי קדם: "הנמלה הזו, שלשה בתים יש לה, ואינה כונסת בעליון מפני הדלף, ולא בתחתון מפני הטינה (בוץ), אלא באמצעי" (דברים רבה ה ב. ויש נמלים הבונות לא רק בתים אלא ערים שלמות: https://youtu.be/8CKeXZQdKKU?t=2845). כל מושבת-נמלים אוגרת כמה קילוגרמים של תבואה בעונת הקיץ, כך שיהיה להן אוכל בעונת החורף (יש נמלים היודעות גם לקצור את התבואה בעצמן - תוך שיתוף-פעולה מדהים בין נמלים עם כישורים שונים: https://youtu.be/8CKeXZQdKKU?t=1084).

העצל המתבונן בנמלה אמור ללמוד ממנה לתכנן את חייו כבר מגיל צעיר, ולאגור כסף לקראת העתיד. גם אם המשכורת שלו מספיקה לצרכיו הנוכחיים - שלא ינוח על זרי הדפנה, אלא יעבוד קצת יותר כדי שיוכל לחסוך לצרכיו העתידיים.

הקטע מלמד שיש לעבוד כדי לצבור מזון חומרי: "תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה". אבל הוא רומז גם לצבירת קניין רוחני: "אף אתם התקינו לכם מצות מן העולם הזה לעולם הבא" (רבי שמעון בר יוחאי, דברים רבה ה ב), "ראה דרכיה וחכם, רוצה לומר, תלמד ממנה בהנהגת אסיפת חוקי החכמה בזריזות והשתדלות רב" (מלבי"ם). כמו הנמלה, האוספת גרגר אחר גרגר עד שהם מצטברים למחסן שלם, כך האדם אוסף מצוה אחר מצוה ותורה אחר תורה עד שהן מצטברות לאישיות שלמה כדי להתחזק ולהמשיך הלאה במלאכת הבורא בבריאה (ע"פ גליה).