שפת הגוף של הנוכלים

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ו13 קֹרֵץ בְּעֵינָיו, מֹלֵל בְּרַגְלָו, מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו;

 סגולות

הוא קורץ, מזיז וממצמץ בעיניו בעצבנות;

הוא מולל, מזיז משפשף ברגליו זו על זו בעצבנות;

הוא מורה, מזיז ומצביע באצבעותיו לכל מיני כיוונים;

 מצודות

קורץ (מנדנד) בעיניו לרמז הלעג, מולל (ממלל ומדבר) ברגליו דבר הלעג, מורה (מלמד) דבר הלעג באצבעותיו;   ענין כולם הם רמיזות לשון הרע.


 עצות

הקטע מלמד איך לזהות נוכלים ואנשים מסוכנים אחרים על-פי שפת הגוף שלהם:

אדם בליעל, איש אוון, מתאפיין בכך שהוא:

  • הולך עיקשות פה - הפה שלו הולך בעיקשות (= בעקמומיות ופיתול) מרוב מתח;
  • קורץ בעיניו - העיניים שלו זזות בעצבנות;
  • מולל ברגליו - משפשף ומזיז את רגליו (רש"י) בעצבנות;
  • מורה באצבעותיו - מזיז את אצבעות ידיו לכל מיני כיוונים;
כל התנועות המוזרות הללו מעידות על מה שיש בליבו:
  • תהפוכות בליבו - תוך כדי שהוא מדבר איתך, הוא חושב איך לשנות את דעתו וצורת דיבורו בהתאם לאינטרסים המתחלפים (תהפוכות = זיג-זג פוליטי);
  • חורש רע בכל עת - כל-הזמן חושב איך להרע ולהזיק לזולת;
  • מדיינים ישלח - מתכנן לסכסך ולגרום למריבות (פירוט).

ניתן למצוא עצות נוספות על זיהוי שקרים בעזרת שפת גוף במאמר איך לזהות שקר - פוליגרף אנושי, באתר של משרד החקירות יניר-לוין. הנה כמה דוגמאות ל"כמה מחוות ומאפייני התנהגות, אשר בעזרת התבוננות בהם ניתן לזהות שקרים, כל עוד הם שונים מהתנהגותו הנורמלית של אותו אדם":

  • "תנועת עיניים בתדירות גבוהה... שפשוף עיניים.... עיניים פקוחות לרווחה או סגורות למחצה" - כמו שנאמר אצלנו "קורץ בעיניו".
  • "רגליים שלובות בזמן ישיבה.... כפות הרגליים אינן יציבות על הרצפה בעת ישיבה... - החזקת חפץ, קרסול, ברך או חלק אחר של הרגל המוצלבת בעת ישיבה" - כמו שנאמר אצלנו "מולל ברגליו".
  • "הצלבת ידיים... תנועת גפיים מתמדת.. נגיעות באוזניים" - כמו שנאמר אצלנו "מורה באצבעותיו".
  • רמזים מילוליים (ראו במאמר) - כמו שנאמר אצלנו "הולך עקשות פה".

הדגמה מופלאה לפוטנציאל של המוח האנושי לזהות רמזים לא-מילוליים ניתן לראות אצל חולים באפאזיה - מחלה הפוגעת באיזור מסויים במוח האחראי על הבנת המשמעות של מילים. במקרים רבים, חולים כאלה מסוגלים לתקשר עם הסביבה בצורה נורמלית לחלוטין, בלי להבין אף מילה שנאמרת להם, רק מתוך הבנה של הרמזים הלא-מילוליים - טון הדיבור, שפת גוף ועוד. מעבר לכך: "לחולה אפאזי אי אפשר לשקר. הוא אינו קולט את המילים, ולכן אינו הולך שולל; אך את מה שהוא קולט, הוא קולט בלי לשגות, בעיקר את ההבעה שנלוית למילים, אותה הבעתיות מוחלטת, ספונטנית, בלתי רצונית, שאי אפשר לחקות או לזייף - כמו שאפשר לחקות או לזייף במילים" (אוליבר סאקס, "האיש שחשב שאשתו היא כובע", פרק 9 "נאום הנשיא", עמ' 91).

 דקויות

מדוע מתוארות תנועות הגוף של הבליעל?

1. תנועות הגוף הן סימנים שנועדו לעזור לנו לזהות אנשי בליעל ולהיזהר מהם: "אם אתה רוצה להכיר אדם בליעל... אלו הם סימניו... מאחר שרוצה להחזיק את בדיו על-ידי נענועים רבים של איברי גופו, שהם הסיועים של השקר" (רמ"ד ואלי). ואכן, ישנם מומחים המסוגלים לזהות שקר ע"י שפת הגוף, מעין "פוליגרף אנושי".

הדגמה מופלאה לפוטנציאל של המוח האנושי לזהות רמזים לא-מילוליים ניתן לראות אצל חולים באפאזיה - מחלה הפוגעת באיזור מסויים במוח האחראי על הבנת המשמעות של מילים. במקרים רבים, חולים כאלה מסוגלים לתקשר עם הסביבה בצורה נורמלית לחלוטין, בלי להבין אף מילה שנאמרת להם, רק מתוך הבנה של הרמזים הלא-מילוליים - טון הדיבור, שפת גוף ועוד. מעבר לכך: "לחולה אפאזי אי אפשר לשקר. הוא אינו קולט את המילים, ולכן אינו הולך שולל; אך את מה שהוא קולט, הוא קולט בלי לשגות, בעיקר את ההבעה שנלוית למילים, אותה הבעתיות מוחלטת, ספונטנית, בלתי רצונית, שאי אפשר לחקות או לזייף - כמו שאפשר לחקות או לזייף במילים" (אוליבר סאקס, "האיש שחשב שאשתו היא כובע", פרק 9 "נאום הנשיא", עמ' 91).

2. תנועות הגוף הן רמיזות של לשון הרע - הרשע משתמש באיברי גופו כדי להגיד דברי גנאי על הזולת:  הולך עקשות פה - מעקם את פיו בדברי גנאי, קורץ בעיניו לאות לעג, מולל ברגליו - מלשון מילה - מדבר דברים רעים באמצעות רגליו, ומורה באצבעותיו - מצביע על אנשים כדי לרמוז עליהם דברים רעים (מצודות).

3. תנועות הגוף הן אמצעי-פיתוי: המפתֶה (או המפתָה) קורץ בעיניו - "עושה עיניים", מנסה לפתות במבט;  מולל ברגליו - "ממלמל" באמצעות הרגליים, מנסה לפתות בצעד קשוח או בריקוד עדין;   מורה באצבעותיו - "מדגדג", מנסה לפתות בנגיעה, כמו אשת פוטיפר התופשת את יוסף בבגדו (ע"פ גליה).

 פרק ו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות