חורש רע בכל עת מדיינים ישלח

קוד: ביאור:משלי ו14 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ו14 תַּהְפֻּכוֹת בְּלִבּוֹ, חֹרֵשׁ רָע בְּכָל עֵת, מדנים[מִדְיָנִים] יְשַׁלֵּחַ.

 סגולות

התנועות הללו עשויות להעיד על כך שהמחשבות בליבו הן הפוכות ממה שהוא אומר בפיו:

- בכל עת (זמן) הוא חורש ומתכנן בסתר איך לעשות רע;

- הוא מתכנן איך ישלח (יגרה ויצית) מדיינים (מריבות וסכסוכים).

 מצודות

מחשבות לבו להפוך הדבר מכמות שהוא;    חורש (חושב) רע בכל עת, ומשלח (מגרה ומשסה) מדינים (מדון מריבה ומחלוקת) בין אנשים.

רוצה לומר: כיון שפרק עול המקום, בודאי את כל אלה יעשה -


 דקויות

מה זה תהפוכות ומה המסקנה המעשית?

1. הפסוקים הקודמים תיארו את שפת-הגוף של איש-הבליעל; הפסוק הנוכחי מסביר ששפת-הגוף מעידה על מה שבלב - תנועות-הגוף המתהפכות מצד לצד רומזות לכך שגם בליבו יש תהפוכות - מחשבות מתהפכות ומתחלפות לפי אינטרסים רגעיים; והמסקנה היא שיש ללמוד לזהות שפת-גוף כדי לא לפול בפח.   הוא חורש רע (מלשון חֶרֶשׁ) - מתכנן בשקט, בסתר-ליבו, לעשות רע; בפיו הוא מבטיח לעשות טוב, אבל בליבו מתכנן את ההיפך. 

מדנים הם מדיינים - מריבות וסכסוכים;    שילח = הצית אש, כמו בעמוס א10: "וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת צֹר";   או: גירה ושיסה, כמו בדברים לב24: "וְשֶׁן בּהמֹת אֲשַׁלַּח בָּם".    מדנים ישלח - בלשון עתיד - הוא מתכנן לשלח, להצית את אש המריבה. בפיו הוא מדבר דברי שלום, אבל בליבו מתכנן לעשות רע - לסכסך "בין אדם לבוראו" (רש"י) או "בין אדם לחברו" (מלבי"ם).

2. ועל-דרך הדרש, הפסוקים הקודמים תיארו אדם בליעל - בלי עֹל - שפרק מעליו את עול ה' (מצודות). אדם כזה יכול להיות טוב-לב ולדבר בשם הצדק, אבל כיוון שפרק את עול ה', מושגי-הצדק שלו אינם עקביים ויציבים, הם מתהפכים מצד לצד לפי מצב הרוח שבליבו.   הוא עובד קשה למען הצדק כמו איכר החורש באדמה (מלשון חָריש), אבל במקום לעשות את העולם טוב יותר - הפעולות שלו מביאות רע. בשם הצדק כביכול, הוא משלח מדנים וסכסוכים ומלחמות-אחים (ע"פ גליה).

לאן שייכות המילים בכל עת - לפניהן או לאחריהן?

1. ברוב הפסוקים בספר משלי ישנן שתי צלעות שבכל אחת 3 או 4 מילים; לפי זה אפשר גם כאן לחלק את הפסוק לשתי צלעות שבכל אחת 4 מילים: "תהפוכות בליבו חורש רע, בכל עת מדינים ישלח", והפסוק מתאר אדם שבכל עת עוסק בשילוח מדנים.

2. אולם, הטעמים מחלקים את הפסוק לשלוש צלעות - יש טעמים מפסיקים על המילה "בְּלִבּוֹ" (רביע) ועל המילה "עֵת" (אתנחתא); לפי זה יש לקרוא: "תהפוכות בליבו, חורש רע בכל עת, מדינים ישלח", והפסק מתאר אדם שבכל עת עוסק בחרישת רע - בהווה הוא זומם כל-הזמן איך לעשות רע, ומתכנן איך מדנים ישלח בעתיד.

 פרק ו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות