לקיים התחייבויות גם כשצריך לוותר על בכבוד

לפעמים אנשים מקבלים על עצמם התחייבות שהם לא יכולים לעמוד בה. אלה יכולים להיות, למשל, בני-זוג שקובעים להיפגש בשעה מסויימת אבל לא מצליחים להגיע בזמן; מדריכים בתנועה, שכדי להרגיע את החניכים מבטיחים להם הבטחות שלא תמיד אפשר לקיים; פוליטיקאים, שמבטיחים הבטחות לבוחרים אך מגלים לאחר הבחירות שהמצב קשה יותר ממה שחשבו; וכדומה.

ספר משלי מציע, במקרים אלו, לא לנסות להתחמק מההתחייבות, אלא להכיר בטעות שעשינו ולנסות לכפר עליה על-ידי ויתור על כבודנו. ספר משלי מדבר על סוג מיוחד של התחייבות - ערבוּת למעשיו של אדם אחר:

אם נעשית ערֵב בהלוואה - אמרת שתהיה אחראי לכך שהלווה יחזיר את הכסף למלוה - אמירה זו שמה לך מוקש ומלכודת, כי כעת גורלך תלוי במעשיו של הזולת. וכדי לצאת מהמלכודת - 

התרפס = מהשורש רפס = רפש, כלומר, התפלש בעפר לפניו, השפל את עצמך לפניו, ותר על כבודך (כמו בלשון ימינו);

רהב = מלשון התרברבות וגאוה, כלומר, אמור לו דברים שיגרמו לו להתרברב ולהתגאות, הראה לו שאתה מקבל את מרותו, מכיוון שהתחייבת בפניו.

רעיך = בלשון רבים, שני רֵעים: זה שהתחייבת בפניו (המלוה), וזה שהתחייבת לגביו (הלווה).

לך התרפס ורהב רעיך = לך אל הלווה והתחנן לפניו שיחזיר את ההלוואה, לך אל המלווה והתחנן לפניו שיגבה את החוב מהלווה ולא ממך.

אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך = היה מודע כל הזמן לחומרה של ההתחייבות שלקחת על עצמך, אל תשכח אותה ואל תתחמק ממנה לרגע עד שתגיע להסכמה עם האנשים שהתחייבת בפניהם, ואם יש צורך בכך - אל תלך לישון בלילה.

הנצל כצבי מיד = כמו שצבי מנסה להינצל מייד הצייד;   וכציפור מיד יקוש = כמו שציפור מנסה להינצל ממוקש (מלכודת) שלכד אותה. אל תנהג כחיית טרף הפוגעת בזולת, אלא כחיה טהורה וצמחונית המנסה להתחמק מצרות בלי לפגוע מאחרים.

דוגמה מחיי נישואין: איש הבטיח לאשתו שיבוא הביתה בשעה 19:00 לארוחת ערב. אבל באותו יום היה עומס גדול בעבודה, היו תקלות שהוא היה חייב לתקן. לפי הפסוק שלנו, לא מספיק שיתקשר אליה ויודיע לה "אני מאחר"; הוא צריך להתרפס, למשל, להגיד לה "אשתי היקרה, יש תקלות שאני חייב לתקן, האם את מרשה לי לאחר?"; אם היא תגיד "לא" - אסור לו לאחר! מרגע שהבטיח לאשתו שיבוא ב-19:00, הוא משועבד ומחוייב לקיים את ההבטחה, והוא יוכל להשתחרר מההבטחה רק אם יקבל את רשותה של אשתו.

דוגמה מחיי האבות: ראו "הקבלות".