קוד: ביאור:משלי ו11 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
פרק ו פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום |
- אם תמעט בשינה ובטלה, תקום ותתחיל לפעול, מצבך ישתפר בהדרגה - רישך (העוני שלך) יבוא ויתמלא בהדרגה כמו המהלך בדרך בהתמדה, המגיע בסופו של דבר ליעדו; ומחסורך (הדבר שחסר לך) יתמלא כמו איש מגן, נושא-כלים המלווה במסירות את אדוניו במלחמה.
- בעבור זה יבוא לך רֵאשׁ (עניות) פתאום, כאורח המהלך בדרך, הבא פתאום לבית מלונו ולא נודע טרם בואו; ודבר המחסר עושרך מהרה יבא, כאיש המלובש במגן לרדת אל המלחמה, שאין דרכו להתעכב בדרך מהלכו.
לפעמים אנחנו סובלים ממחסור בתחום מסויים, ואין לנו שום מושג מה לעשות כדי למלא את מחסורנו. מרוב ייאוש אנחנו מעדיפים לישון כל היום, או לשכב על המיטה בחוסר-אונים. ספר משלי מציע לעשות את הצעד הראשון - לקום מהמיטה:
מעט שנות, מעט תנומות, מעט חיבוק ידיים לשכב (ראו בפסוק הקודם);
אם נעשה את הצעד הראשון - נתעורר ונצא מהמיטה - ה' ייתן לנו שכל לדעת מה הם הצעדים הבאים, וכוח לבצע אותם, ובסופו של דבר נצליח להשיג את מה שחסר לנו:
ובא כמהלך ראשך, ומחסורך כאיש מגן = "אם תעשה כן,
יבא
חסרונך, ודבר
שאתה
רש ממנו יבא לך מיד, כאדם
המהלך מהר,
ומחסורך יבא ויתמלא
כאיש מגן
- הבא מהר להגין על אדוניו...
"
(רש"י);
"יש דרך לגרום שכל מה שחסר לך יגיע מהר! איך?
מעט שנות, מעט תנומות, מעט חיבוק ידיים לשכב, קום ממיטתך! אל תתייאש ממצבך! תדע שאם תנסה ותשתדל עם אמונה - ה' יעזור לך ויושיע אותך, וכל חסרונותיך יתמלאו במהירות.
"
(הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ב תמוז ה'תשס"ט).
וכך אומר גם הפתגם העממי: "מה לעשות? לעשות!" - אם אינך יודע מה לעשות, קום ועשה משהו, לא משנה מה, העיקר שתעשה, העיקר שלא תשכב בחיבוק ידיים.
אברהם אבינו היה זקן וערירי עד שה' אמר לו לקום ולהתחיל ללכת, בראשית יב1: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ
" (פירוט). אברם לא ידע לאן ללכת ומתי יגיע, ולמרות זאת הוא קם והלך.
אחרי שעמד בניסיונות רבים, זכה להיות איש מגן - ה' הבטיח לו שיהיה מגן לו, בראשית טו1: "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר 'אַל תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד'
", וגם מהלך - ה' הזמין אותו להתהלך לפניו, בראשית יז1: "וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו 'אֲנִי אֵל שַׁדַּי, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים'
" (פירוט), וגם בא בימים, בראשית כד1: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל
" (פירוט).
גם אתה, אם תקום ותפעל ותעמוד בניסיונות, תזכה לשפע כמו אברהם, וה' יברכך בכל.
פירשנו את הפסוק (ע"פ רש"י) כהבטחה לטובה - אם
תמעט בשינה אז
יבוא אליך כל מה
שחסר לך. "יש דרך לגרום שכל מה שחסר לך יגיע מהר! איך?
מעט שנות, מעט תנומות, מעט חיבוק ידיים לשכב, קום ממיטתך! אל תתייאש ממצבך! תדע שאם תנסה ותשתדל עם אמונה - ה' יעזור לך ויושיע אותך, וכל חסרונותיך יתמלאו במהירות
"
(הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ב תמוז ה'תשס"ט).
אך יש שפירשו שהפסוק הוא הבטחה לרעה - אם תישן יותר מדי, יבואו עליך עוני ומחסור, בהמשך לפסוק הקודם: אם
תישן מעט יותר ממה שצריך, אז "ובא כמהלך ראשך, ומחסורך כאיש מגן
". ולענ"ד, הפירוש החיובי מתאים יותר לפרקנו, והפירוש השלילי מתאים יותר לפסוק המקביל במשלי כד33-34 - ראו ביאורנו שם.
הרֵאש (העוני, מלשון רש = עני) נמשל למְהַלֵּך, והמַחְסֹר נמשל לאִישׁ מָגֵן. ניתן להסביר משלים אלה בכמה דרכים:
1. המשלים מציינים מהירות ופתאומיות: מהלך הוא "אדם המהלך מהר
"
(רש"י), או אורח, אדם הבא פתאום לבקר (כמו
הֵלֶךְ - שמ"ב יב4; מצודות); איש מגן הוא "הבא מהר להגן על אדוניו
"
(רש"י), או "איש המלובש במגן לרדת אל המלחמה, שאין דרכו להתעכב בדרך מהלכו
" (מצודות).
אם תקיים את העצה בפסוק הקודם - תמעט בשינה ובבטלה - תצליח במהירות להתגבר על המחסור: "יבא
חסרונך, ודבר
שאתה
רש ממנו יבא לך מיד, כאדם
המהלך מהר,
ומחסורך יבא ויתמלא
כאיש מגן
- הבא מהר להגין על אדוניו...
"
(רש"י).
2. המשלים מציינים הדרגה ויסודיות: מהלך הוא אדם המתקדם "לאט אבל בטוח" (בניין פיעל מציין התמדה); איש מגן הוא לוחם לבוש במגן, שגם הוא מתקדם לאט (בגלל כובד המגן) אבל בטוח.
לפעמים אנחנו סובלים ממחסור בתחום מסויים, ואין לנו שום מושג מה לעשות כדי למלא את מחסורנו. מרוב ייאוש אנחנו ישנים כל היום, או שוכבים על המיטה בחוסר-אונים. ספר משלי מציע לעשות את הצעד הראשון - לקום:
מעט שנות, מעט תנומות, מעט חיבוק ידיים לשכב (ראו בפסוק הקודם) - אם נעשה את הצעד הראשון - נתעורר ונצא מהמיטה - ה' ייתן לנו שכל לדעת מה הם הצעדים הבאים, וכוח לבצע אותם, ובסופו של דבר נצליח להשיג את מה שחסר לנו:
ובא כמהלך ראשך, ומחסורך כאיש מגן - כמו אדם המהלך בהתמדה ובסוף מגיע ליעד, כך נצליח להתגבר על הרֵאש (העוני) ע"י התמדה בעבודה; וכמו איש מגן המתקדם לאט ובביטחון ובסוף כובש את היעד, כך נצליח להתגבר על המחסור.
וכך אומר גם הפתגם העממי: "מה לעשות? לעשות!" - אם אינך יודע מה לעשות, קום ועשה משהו, לא משנה מה, העיקר שלא תשקע בבטלה. תנועת העשיה החיצונית תעורר גם תנועת נפש פנימית לפעולה.
3. המשלים רומזים לאברהם אבינו; ראו "הקבלות".
פרק ו פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום |
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |