ובא כמהלך ראשך, ומחסרך כאיש מגן

הרֵאש (העוני, מלשון רש = עני) נמשל למְהַלֵּך, והמַחְסֹר נמשל לאִישׁ מָגֵן.  ניתן להסביר משלים אלה בכמה דרכים:

1. המשלים מציינים פתאומיות ומהירות:

• מהלך / מתהלך הוא "אדם המהלך מהר" (רש"י), או אורח, אדם שבא פתאום לבקר (כמו הֵלֶךְ - שמ"ב יב4); "ובא כמהלך ראשך - יבוא עליך עניות פתאום, כאורח המהלך בדרך, הבא פתאום לבית מלונו ולא נודע טרם בואו" (מצודת דוד).
  
• איש מגן הוא "הבא מהר להגן על אדוניו" (רש"י), או "כאיש המלובש במגן לרדת אל המלחמה, שאין דרכו להתעכב בדרך מהלכו".

כשאדם מתעצל, ישן במקום לעבוד, הוא עלול להתעורר יום אחד ולגלות, להפתעתו, שהצ'ק שנתן במכולת חזר, או שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, ובבת אחת הוא יגלה שהפך מאדם אמיד לרש ועני.

2. המשלים מציינים הדרגה ויסודיות:

• מהלך / מתהלך הוא אדם שמתקדם "לאט אבל בטוח", ומשום כך לא שמים לב אליו ולא נלחמים בו: "בא הריש כאורח מהלך בדרכו, באין עומד לנגדו, כי לא יעשה תחילה דבר נגד הריש והעוני הבא עליו..." (מלבי"ם).
• איש מגן הוא לוחם לבוש במגן, שגם הוא מתקדם לאט (בגלל כובד המגן) אבל בטוח - "המחסור יעמוד נגדו כאיש נושא מגן וצינה, ולא יוכל לגרשו מביתו ולעשות לו מאומה" (מלבי"ם).

כשאדם מתעצל, הוא לא נעשה עני בבת אחת (כמו אדם שמהמר בבורסה, למשל), אלא בהדרגה - המחסור הולך וגדל, והופך מאורח לכובש, חייל ממוגן שאי אפשר לסלקו.

וייתכן ששני המשלים נכונים: אובייקטיבית, המחסור מגיע בהדרגה, כמו בפירוש 2; אבל סובייקטיבית, מנקודת מבטו של העצל, המחסור מגיע במהירות ובהפתעה גדולה.

3. ע"פ 'דעת מקרא', שני המשלים הם משל אחד, הרומז לתיאורו של גלית, הענק הפלשתי, שמואל א יז41: "וַיֵּלֶךְ הַפְּלִשְׁתִּי הֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל דָּוִד, וְהָאִישׁ נֹשֵׂא הַצִּנָּה לְפָנָיו":

גוליית בא כמהלך, בעוצמה ובביטחון; ולפניו איש מגן = איש נושא צינה (צינה = מגן גדול):

• במשל, איש המגן צועד לפני הגיבור המהלך; כשרואים את איש המגן, אפשר לדעת שהגיבור מהלך אחריו ויגיע עוד מעט;
  
• ובנמשל, המחסור צועד לפני הריש והעוני; כשאדם מתחיל להרגיש מחסור, הוא יכול לדעת שהעוני מהלך אחריו ויגיע עוד מעט.

לפי זה, פירוש הפסוק הוא: אם תמשיך להתעצל, עונייך יבוא כמו גיבור המהלך בשדה הקרב כדי לכבוש את חייך; אבל לפני כן תתחיל להרגיש מחסור - תתחיל לשים לב שחסרים לך דברים, וזה צריך להיות עבורך סימן שהעוני מתקרב - כמו שאיש מגן הוא סימן לכך שהגיבור מתקרב.

המחסור נמשל לגוליית הפלשתי, וכדי להתגבר עליו צריך לנהוג כמו דוד, שמואל א יז48: "וְהָיָה כִּי קָם הַפְּלִשְׁתִּי וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד, וַיְמַהֵר דָּוִד וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי" - לא לעמוד ולחכות שהמחסור יגיע, אלא לרוץ במהירות אל המערכה ולהילחם בו.