- הרשעים רצים במסלול לטווח קצר ואנחנו רצים במסלול לטווח ארוך

1. הפסוקים מלמדים שלא לקנא ברשעים, כי גם אם נראה שהם מצליחים עכשיו - הם לא ישרדו לאורך זמן, והצלחתם תדעך לנצח.   כדי להמחיש את הפסוק הזה, אנחנו מדליקים נרות בחנוכה. הנרות מזכירים לנו, שנרם של הרשעים המצליחים דעך וכבה, ונר ישראל עדיין מאיר (חנוכה - נצחון אור ישראל על חשכת יון / רפאל ב"ר אשר חג'בי).    הדלקת הנרות בחנוכה מסמלת את נצחון הסבלנות היהודית.

2. דעיכת נרם של הרשעים נזכרה גם בפסוקים נוספים, כגון במשלי יג9: "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ" (פירוט) ובמשלי כ20: "מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ - יִדְעַךְ נֵרוֹ באישון[בֶּאֱשׁוּן] חֹשֶׁךְ" (פירוט). כנראה שזה היה פתגם מקובל. גם בלדד השוחי השתמש בפתגם זה בנאומו לאיוב, איוב יח5-6: "גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ, וְלֹא יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ; אוֹר חָשַׁךְ בְּאָהֳלוֹ, וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ". אבל איוב ענה לו בלשון תמיהה, איוב כא17: "כַּמָּה נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְיָבֹא עָלֵימוֹ אֵידָם חֲבָלִים יְחַלֵּק בְּאַפּוֹ?!". כלומר "אתה מצטט פתגם יפה, אבל כמה פעמים הפתגם הזה באמת קורה במציאות?!" (ע"פ ד"ר נילי סמט).

3. בפסוקים אחרים נזכר רק החושך שאחרי הדעיכה, שמואל א ב9: "רַגְלֵי חסידו[חֲסִידָיו] יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ, כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ", משלי ד19: "דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה, לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ" (פירוט).   

4. דימוי נוסף להצלחתם הזמנית של הרשעים נמצא בתהלים לז1-2: "אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים, אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה. כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ, וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּן".

ראו גם: פסוקים נוספים על רע - רשע.