לא להגיד לרשעים שהם צדיקים

מי שאומר לרשע שהוא צדיק, מעודד את הרשעים ומחזק את כוחם, ובכך גורם נזק ממשי לציבור, שהרי, משלי כח28: "בְּקוּם רְשָׁעִים יִסָּתֵר אָדָם" (פירוט). לכן יקבוהו עמים - הציבור כולו יקלל אותו, ו"אפילו עוברים שבמעי אמן מקללין אותו" (רבי אלעזר, בבלי סוטה מא:), כי הוא מביא כליון על הציבור כולו.

האם בכל-זאת יש הצדקה, לפעמים, להגיד לרשע שהוא צדיק? התשובה לשאלה זו תלויה בפירוש המילים ולמוכיחים ינעם:

1. לפי פירוש אחד - מי שמוכיח את הרשעים ומציג בפניהם את המעשים הרעים שהם עושים, יזכה לחיים נעימים, כי כל העמים יברכו אותו על התועלת הרבה שהוא מביא לעולם בכך שהוא נלחם ברשע. וכל השפתיים ירצו לנשק אותו על כך שהוא עונה לרשעים תשובות אמיתיות בצורה ברורה וגלויה לעין. פירוש זה מתאים לפסוקים נוספים על התועלת שבתוכחה, למשל משלי כח23: "מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן" (פירוט).

2. לפי פירוש שני - למי שמוכיח את הרשעים, יהיה נעים ומועיל להגיד לרשעים "אתם צדיקים", כי זה יגרום להם להקשיב לו, הם יחשקו את שפתיהם ולא יתנגדו לשמוע את התוכחות שלו (ראו מצודות).  פירוש זה מתאים לפסוקים נוספים הממליצים לתת מחמאות לפני ביקורת.