ללמוד חכמה מתוקה

1. אם מצאת

מציאה קשורה לדבש גם בפסוקים נוספים, כגון במשלי כה16: "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ" (פירוט), וגם בשמואל א יד29-30: "וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן... רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה, אַף כִּי לוּא אָכַל אָכֹל הַיּוֹם הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא כִּי עַתָּה לֹא רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים";   שופטים יד18: "וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה: מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי? וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי". מכאן מסתבר, שהמילים אם מצאת מתייחסות לדבש: אם מצאת דבש בשדה, אכול אותו בחכמה.

2. דבש וחכמה

שלושה פסוקים נוספים בספר משלי מדברים על דבש כמשל, וניתן ללמוד מהם גם על קריטריונים לבחירת מקומות לימוד:

• משלי טז24: "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם, מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם" (פירוט) - כדאי ללמוד ממורים המדברים בנועם, כי הדיבור הנעים ממתיק את הלימוד.
• משלי כה16-17: "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ... הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ..." - דבש הוא משל לביקור אצל ידידים (פירוט);  מכאן שכדאי לאדם ללמוד במקום שבו לומדים חבריו, כי הקרבה לחברים ממתיקה את הלימוד.
• משלי כה27: "אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב, וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד" - דבש הוא משל לכבוד (פירוט);   מכאן שכדאי לאדם ללמוד במקום שבו מכבדים אותו, כי הכבוד לתלמידים ממתיק את הלימוד.

הקשר בין חכמה לדבש התממש אצל יחזקאל הנביא, יחזקאל ג3: "וַיֹּאמֶר אֵלַי: 'בֶּן אָדָם! בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ!' וָאֹכְלָה, וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק".

יש מנהג יהודי, שכאשר ילד מתחיל ללמוד לקרוא, נותנים לו לוח עם אותיות מדבש כדי שילקק, והחכמה תהיה עבורו מתוקה כדבש.   וכן במדרש על רות ג7: "וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ": "למה וייטב לבו? שבירך על מזונו; ד"א, וייטב לבו - שאכל מיני מתיקה אחר המזון, שהיא מרגלת לשון לתורה" (שמעתי מר' ישראל שליסל).

3. דבש ותקווה

ארץ ישראל השתבחה כ"אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (שמות ג8), והרצי"ה קוק זצ"ל הסביר שהדבש מסמל הפיכה של טמא לטהור, כי הוא בא משרץ טמא ולמרות זאת הוא מותר באכילה (זה נכון גם לחלב כי כל זמן שהפרה חיה היא אסורה באכילה אבל החלב מותר). וכן בהלכה (רא"ש), אם נפל מעט בשר לא כשר לדבש, נעשה שינוי כימי בבשר, והבשר נימוח והופך לדבש ונטמע בו (שמעתי מר' ישראל שליסל).