ללמוד חכמה מתוקה

קוד: ביאור:משלי כד14 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   סיכום 
כד14 כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ, אִם מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת.

 סגולות

אולם כשאתה אוכל את הדבש, כן באותו זמן דעה חכמה, אכול בחכמה ובמידה המתאימה לנפשך;   כך, אם מצאת דבש בשדה יהיה לך דבש גם בתקופה מאוחרת יותר; תהיה בריא ותוכל לאכול דבש עד אחרית ימיך, ותקוותך ליהנות מהחיים לא תיכרת.

/ וכמו שאתה בוחר לאכול את המאכלים המתוקים לחכך, כן באותו אופן התחל לדעת (להכיר מקרוב) את עולם החכמה, בלימוד הדברים הקרובים והנעימים ביותר לנפשך;   אם מצאת נושא שאתה נהנה ללמוד, ויודע שיש גם נושאים אחרים ללמוד בעתיד, תקוותך להיות חכם לא תיכרת.

 מצודות

- כמו-כן דע חכמה לתקן את נפשך, אם מצאת אותה ויש לך לב משיג.    וטובה היא מן הדבש, כי בזה יש אחרית טוב; אבל הדבש לפעמים יזיק באחרונה;  והגמול שאתה מקוה בעבורה, הנה לא תכרת, כי בוא יבוא. וכפל הדבר במילים שונות.


 עצות

עולם החכמה, התורה וההשכלה הוא אינסופי, ואדם לא יכול ללמוד את כולו. ספר משלי ממליץ לאדם להתחיל מהנושאים שמושכים אותו ביותר.

לפי רוב המפרשים, הדבש והנופת שנזכרו בפסוק הקודם הם משל לחכמה הנזכרת בפסוק הזה:

כן דעה = דע = הכר מקרוב;   נפש = הצרכים והרצונות החומריים;   כן דעה חכמה לנפשך = כך התחל להכיר מקרוב את עולם החכמה על-ידי לימוד הנושאים הקרובים ביותר לנפשך, הנושאים שגורמים לך הנאה.

אחרית = תקופה מאוחרת שבה יש מציאות אחרת;   אם מצאת ויש אחרית = אם מצאת חכמה שאתה נהנה ללמוד, אבל יודע שיש גם חכמות אחרות שאתה מתכוון להגיע אליהם בעתיד, אז -

ותקוותך לא תיכרת = יש לך תקוה להיות חכם גדול בעתיד.

 הקבלות

1. אם מצאת

מציאה קשורה לדבש גם בפסוקים נוספים, כגון במשלי כה16: "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ" (פירוט), וגם בשמואל א יד29-30: "וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן... רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה, אַף כִּי לוּא אָכַל אָכֹל הַיּוֹם הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא כִּי עַתָּה לֹא רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים";   שופטים יד18: "וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה: מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי? וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי". מכאן מסתבר, שהמילים אם מצאת מתייחסות לדבש: אם מצאת דבש בשדה, אכול אותו בחכמה.

2. דבש וחכמה

שלושה פסוקים נוספים בספר משלי מדברים על דבש כמשל, וניתן ללמוד מהם גם על קריטריונים לבחירת מקומות לימוד:

  • משלי טז24: "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם, מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם" (פירוט) - כדאי ללמוד ממורים המדברים בנועם, כי הדיבור הנעים ממתיק את הלימוד.
  • משלי כה16-17: "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ... הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ..." - דבש הוא משל לביקור אצל ידידים (פירוט);  מכאן שכדאי לאדם ללמוד במקום שבו לומדים חבריו, כי הקרבה לחברים ממתיקה את הלימוד.
  • משלי כה27: "אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב, וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד" - דבש הוא משל לכבוד (פירוט);   מכאן שכדאי לאדם ללמוד במקום שבו מכבדים אותו, כי הכבוד לתלמידים ממתיק את הלימוד.

הקשר בין חכמה לדבש התממש אצל יחזקאל הנביא, יחזקאל ג3: "וַיֹּאמֶר אֵלַי: 'בֶּן אָדָם! בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ!' וָאֹכְלָה, וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק".

יש מנהג יהודי, שכאשר ילד מתחיל ללמוד לקרוא, נותנים לו לוח עם אותיות מדבש כדי שילקק, והחכמה תהיה עבורו מתוקה כדבש.   וכן במדרש על רות ג7: "וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ": "למה וייטב לבו? שבירך על מזונו; ד"א, וייטב לבו - שאכל מיני מתיקה אחר המזון, שהיא מרגלת לשון לתורה" (שמעתי מר' ישראל שליסל).

3. דבש ותקווה

ארץ ישראל השתבחה כ"אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (שמות ג8), והרצי"ה קוק זצ"ל הסביר שהדבש מסמל הפיכה של טמא לטהור, כי הוא בא משרץ טמא ולמרות זאת הוא מותר באכילה (זה נכון גם לחלב כי כל זמן שהפרה חיה היא אסורה באכילה אבל החלב מותר). וכן בהלכה (רא"ש), אם נפל מעט בשר לא כשר לדבש, נעשה שינוי כימי בבשר, והבשר נימוח והופך לדבש ונטמע בו (שמעתי מר' ישראל שליסל).

 דקויות

פסוקים 13-14 מקשרים בין דבש לבין חכמה. מה משמעות הקשר הזה? כמה תשובות:

1. כשאוכלים דבש (או כל ממתק אחר), יש לאכלו בחכמה ובמידה המתאימה, משלי כה16: "דְּבַשׁ מָצָאתָ - אֱכֹל דַּיֶּךָּ, פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ". ראיה לפירוש זה היא המילה מצאת, הנזכרת שם ובפסוקים נוספים ביחס לדבש (ראו "הקבלות" 1).

2. המשיכה הטבעית לדבש מסייעת ללימוד החכמה: "דרך בני-אדם לאכול דבש כי טוב הוא... וכשם שאתה רודף לאכול דבש, כן תהא רודף לדעת חכמה" (רש"י, וכן רלב"ג ודעת מקרא), השתמש בתאוה הטבעית של רדיפה אחרי דברים מתוקים כדי לרדוף אחרי החכמה. 

ויש כאן גם הנחיה מעשית, להתחיל את לימוד החכמה דווקא מהנושאים המתוקים, שקל יותר לרדוף אחריהם; או ללמוד במקומות שבהם הלימוד מתוק ונעים יותר (ראו "הקבלות" 2).

עולם התורה וההשכלה הוא אינסופי, ואדם לא יכול ללמוד את כולו. הפסוק ממליץ לאדם להתחיל מהנושאים המושכים אותו ביותר, "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ" (רבי, בבלי עבודה זרה יט.).

3. יש שפירשו, שהחכמה טובה יותר מדבש, כי הדבש מתוק רק באופן זמני והחכמה מתוקה לתמיד: "הנופת הוא רק מתוק בעת שהוא על חכך... על-ידי החכמה יש אחרית, שהוא טוב לנפש תמיד, גם בעת יכלה הגוף" (מלבי"ם, ודומה לזה רמ"ד וואלי, מצודות ועוד).

- אולם, מלשון הפסוקים נראה שהם מקבילים בין הדבש לבין החכמה, "כן דעה חכמה לנפשך", ולא מנגידים ביניהם.

4. ועל-דרך הדרש: חכמה היא אישה חכמה, דעה חכמה לנפשך = התחתן עם אישה חכמה, כי החיים איתה יהיו מתוקים כדבש (ראו מדרש דומה על פסוק 7).

 פרק כד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות