ריפוי בדיבור

קוד: ביאור:משלי טז24 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק טז    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
טז24 צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם, מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם.

 סגולות

אמירות נעימות, ידידותיות וחכמות, הן כמו צוף דבש - הן גם מתוקות לנפש וגם מרפאות את העצם (הגוף והמשפחה).

 מצודות

הממתיק אמרים בנעימות רב, המה ערבים לשומעיהם כצוף דבש (חלות הדבש), והמה מועילים לנפש ולעצם (לגוף), כי בזה ימשוך לבות בני אדם אחר דעתו, הן בדבר המוסר הן בדבר הנצרך.


 עצות

הפסוק מייעץ לרפא את הגוף ואת הנפש באמצעות דיבורים - אמרי נועם. למושג נועם ישנן משמעויות שונות, שאפשר לסדרן כנגד ארבעת העולמות:

1. נועם קשור לידידות, אהבה וברית (כנגד עולם המעשה):

  • שמואל ב א23-26: "שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ, מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ... צַר לִּי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים"
  • זכריה יא10: "וָאֶקַּח אֶת מַקְלִי אֶת נֹעַם וָאֶגְדַּע אֹתוֹ, לְהָפֵיר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת כָּל הָעַמִּים"
  • תהלים קלג1: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד"

אם כך, אפשר לרפא אדם חולה בכך שמדברים עמו דיבורים של ידידות ואהבה.

2. נועם קשור גם לשירים (כנגד עולם הרגש):

  • שמואל ב כג1: "וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָּוִד הָאַחֲרֹנִים... מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל"
  • תהלים קמז1: "הַלְלוּ יָהּ, כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה"

אם כך, אפשר לרפא אדם חולה בכך ששרים לו שירים יפים.

3. נועם קשור גם לחכמה (כנגד עולם השכל):

  • משלי ב10: "כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ, וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם" (פירוט).
  • משלי ג17: "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (פירוט).

אם כך, אפשר לרפא אדם חולה בדיבורים של חכמה ולימוד: "יש כמה בני אדם שנפשם מרה להם מפני דוחקם, ונפש מרה גורמת חולאים רעים רבים אל הגוף, ואם יתנו ליבם לשקוד על דלתות בית המדרש יום יום, המר נהפך להם למתוק, וממילא ימצאו רפואה לנפש ולגוף" (רמ"ד ואלי).

4. נועם קשור גם לנוכחות ה' (כנגד עולם הנשמה):

  • תהלים כז4: "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ"

אם כך, אפשר לרפא אדם חולה בדיבורים שמראים לו את נוכחות ה' בכל מקום ובכל אירוע שקורה לו.

 הקבלות

צוף דבש

שלושה פסוקים נוספים בספר משלי מדברים על דבש כמשל, וניתן ללמוד מהם גם על ריפוי בדיבור:

  • משלי כד13: "אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי טוֹב, וְנֹפֶת מָתוֹק עַל חִכֶּךָ" - לכל אחד יש טעם שונה, לכל אחד יש סוג אחר של דבש המתוק לחיכו. כך גם אמרי נועם - יש להתאים לכל אחד את הדברים המתאימים לו, לא להשתמש בנוסחה אחידה. הדבר דורש חכמה רבה, כמו שכתוב בפסוק שאחריו, הממשיל את החכמה לדבש: "כן דעה חכמה לנפשך, אם מצאת ויש אחרית..."
  • משלי כה16: "דְּבַשׁ מָצָאתָ - אֱכֹל דַּיֶּךָּ, פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ" - הדבש מועיל בכמות קטנה  אך מזיק בכמות גדולה. כך גם אמרי נועם - עם כל מתיקותם, יש להשתמש בהם במידה, כדי שלא לגרום לזולת למאוס בהם; כמו שכתוב בפסוק שאחריו "הקר רגלך מבית רעך, פן ישבעך ושנאך".
  • משלי כה27: "אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב, וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד" - לא טוב להרבות באכילת דבש ולא טוב להרבות במחשבות על איך להשיג עוד כבוד (פירוט); כך גם אמרי נועם - לא טוב להשתמש בהם על-מנת להשיג כבוד מן הזולת. אמרי נועם דורשים מהאומר להיות באותה רמה של השומע, בגובה העיניים. מי שמנסה להשיג כבוד, כמו למשל פוליטיקאי שמנסה לנחם אבלים ב"אמרי נועם" מזוייפים על-מנת להשיג את תמיכתם בקלפי, לא יצליח לרפא.

מרפא לעצם

אמרי נועם מרפאים את העצמות, כלומר את הגוף; אבל לא רק את הגוף:

  • משלי יב4: "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה": אישה מבישה (עצלה ולא מוכשרת) פוגעת בבריאותו של בעלה, כי האיש ואשתו הם כמו עצמות בגוף אחד (פירוט); אבל אמרי נועם מרפאים את העצם - האיש המדבר אמרי נועם עם אשתו יכול לרפא את היחסים עמה, ולהפוך אותה מרקב בעצמותיו לאשת חיל.
  • משלי יד30: "חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא, וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה": קנאה באדם מצליח פוגעת בבריאות (פירוט), אך כשהאדם המצליח מדבר אמרי נועם, מדבר בחביבות ובנעימות עם כל מכריו, הם פחות נוטים לקנא בו, וכך אמרי הנועם שלו מרפאים את עצמותיהם.

הקבלות נוספות

  • דיבורים נעימים מועילים לא רק לשומע אלא גם למדבר, משלי יא25: "נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּן, וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא" - אדם שנפשו מלאה בברכה כלפי אנשים אחרים, יזכה לבריאות ושפע (פירוט).
  • כמו שהדיבור יכול לרפא, הוא יכול גם להרוס, ולכן דרושה זהירות רבה כשמדברים עם אדם הזקוק לריפוי, משלי טו4: "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ" - סילוף ועיוות בלשון המרפאת עלול לשבור את רוחו של השומע (פירוט).
  • משלי טו26: "תּוֹעֲבַת ה' מַחְשְׁבוֹת רָע, וּטְהֹרִים אִמְרֵי נֹעַם"  - ה' שונא שאנשים חושבים רע זה על זה, אך טהורים בעיניו הדיבורים שאנשים מדברים זה עם זה בנועם - דברי ידידות ואהבה, דיבורים מתוקים המרפאים את השנאה (פירוט).
  • משלי כז9: "שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב, וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת נָפֶשׁ" (פירוט)

פסוקים נוספים עם השורש "נעם"

  • ישעיהו יז10: "כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ עַל כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ"
  • יחזקאל לב19: "מִמִּי נָעָמְתָּ רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת עֲרֵלִים"
  • תהלים טז6: "חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי"
  • תהלים טז11: "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח"
  • תהלים פא3: "שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל"
  • תהלים צ17: "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ"
  • תהלים קלה3: "הַלְלוּ יָהּ כִּי טוֹב ה'. זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים"
  • תהלים קמא4: "אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם"
  • תהלים קמא6: "נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ"
  • איוב לו11: "אִם יִשְׁמְעוּ וְיַעֲבֹדוּ יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים"
  • משלי ט17: "אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל-יָדְעָה מָּה. וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ--עַל-כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת לִקְרֹא לְעֹבְרֵי-דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם. מִי-פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר-לֵב וְאָמְרָה לּוֹ: מַיִם-גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם. וְלֹא-יָדַע כִּי-רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ"- חובה להזהיר ולהדגיש כי משל זה נאמר על-דרך ההטעיה (רמי ניר).
  • משלי כב18: "כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ, יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ"
  • משלי כג8: "פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה' וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים"
  • משלי כד4: "וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים"
  • משלי כד25: "וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם, וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב" - בניגוד למה שאפשר לחשוב, דווקא למוכיחים יהיו ידידים.
  • שיר השירים א16: "הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי, אַף נָעִים, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה"
  • שיר השירים ז7: "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ, אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים"

 דקויות

הפסוק מייעץ לרפא את הגוף ואת הנפש באמצעות דיבורים - אמרי נועם. למושג נועם ישנן משמעויות שונות, שאפשר לסדרן כנגד ארבעת העולמות:

1. נועם קשור לידידות, אהבה וברית (כנגד עולם המעשה):

  • שמואל ב א23-26: "שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ, מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ... צַר לִּי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים"
  • זכריה יא10: "וָאֶקַּח אֶת מַקְלִי אֶת נֹעַם וָאֶגְדַּע אֹתוֹ, לְהָפֵיר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת כָּל הָעַמִּים"
  • תהלים קלג1: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד"

אם כך, אפשר לרפא אדם חולה בכך שמדברים עמו דיבורים של ידידות ואהבה.

2. נועם קשור גם לשירים (כנגד עולם הרגש):

  • שמואל ב כג1: "וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָּוִד הָאַחֲרֹנִים... מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל"
  • תהלים קמז1: "הַלְלוּ יָהּ, כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה"

אם כך, אפשר לרפא אדם חולה בכך ששרים לו שירים יפים.

3. נועם קשור גם לחכמה (כנגד עולם השכל):

  • משלי ב10: "כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ, וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם" (פירוט).
  • משלי ג17: "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (פירוט).

אם כך, אפשר לרפא אדם חולה בדיבורים של חכמה ולימוד: "יש כמה בני אדם שנפשם מרה להם מפני דוחקם, ונפש מרה גורמת חולאים רעים רבים אל הגוף, ואם יתנו ליבם לשקוד על דלתות בית המדרש יום יום, המר נהפך להם למתוק, וממילא ימצאו רפואה לנפש ולגוף" (רמ"ד ואלי).

4. נועם קשור גם לנוכחות ה' (כנגד עולם הנשמה):

  • תהלים כז4: "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ"

אם כך, אפשר לרפא אדם חולה בדיבורים שמראים לו את נוכחות ה' בכל מקום ובכל אירוע שקורה לו.

 פרק טז    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות