איוב לו

1 ויסף אליהוא ויאמר.
2 כתר-לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים.
3 אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן-צדק.
4 כי-אמנם לא-שקר מלי תמים דעות עמך.
5 הן-אל כביר ולא ימאס כביר כח לב.
6 לא-יחיה רשע ומשפט עניים יתן.
7 לא-יגרע מצדיק עיניו ואת-מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו.
8 ואם-אסורים בזקים ילכדון בחבלי-עני.
9 ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו.
10 ויגל אזנם למוסר ויאמר כי-ישבון מאון.
11 אם-ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים.
12 ואם-לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי-דעת.
13 וחנפי-לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם.
14 תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים.
15 יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם.
16 ואף הסיתך מפי-צר רחב לא-מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן.
17 ודין-רשע מלאת דין ומשפט יתמכו.
18 כי-חמה פן-יסיתך בספק ורב-כפר אל-יטך.
19 היערך שועך לא בצר וכל מאמצי-כח.
20 אל-תשאף הלילה לעלות עמים תחתם.
21 השמר אל-תפן אל-און כי-על-זה בחרת מעני.
22 הן-אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה.
23 מי-פקד עליו דרכו ומי-אמר פעלת עולה.
24 זכר כי-תשגיא פעלו אשר שררו אנשים.
25 כל-אדם חזו-בו אנוש יביט מרחוק.
26 הן-אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא-חקר.
27 כי יגרע נטפי-מים יזקו מטר לאדו.
28 אשר-יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב.
29 אף אם-יבין מפרשי-עב תשאות סכתו.
30 הן-פרש עליו אורו ושרשי הים כסה.
31 כי-בם ידין עמים יתן-אכל למכביר.
32 על-כפים כסה-אור ויצו עליה במפגיע.
33 יגיד עליו רעו מקנה אף על-עולה.