קסם על שפתי מלך = משל לשימוש באמצעים מתוחכמים, שנראים כמעשה כשפים

1. משה רבנו

מלך וקסם נזכרו בשני פרקים סמוכים בספר דברים.

המלך בדברים יז14-15: "כִּי תָבֹא... וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי - שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ... לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי" (פירוט), כלומר: לא תשים עליך מלך בעל סמכויות אבסולוטיות כמו שמקובל אצל הגויים, אלא "מלך" ייצוגי בלבד, בלי צבא ובלי הרמון ובלי תקציב, שסמכותו היחידה היא לכתוב את התורה ולקרוא בה ולירוא את ה' (ראו שם בהמשך פסוקים 16-20).

הקסם בדברים יח9-10: "כִּי אַתָּה בָּא... לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא יִמָּצֵא בְךָ...  מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף"... דברים יח14-15: "כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ, וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ: נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן".

המלך והקסם שניהם מייצגים את תרבות הגויים. שניהם אנשים שהגויים ייחסו להם שליטה מוחלטת: המלך שולט באנשים והקוסם "שולט" בעתיד. התורה מזהירה מפני שניהם ואומרת: "אל תלכו אחרי מלך/קוסם ככל הגויים אלא רק אחרי 'מלך'/נביא שה' בחר".  "אל תמנו שליטים חזקים המייצגים את העוצמה האנושית, אלא שליחים צנועים המייצגים את הנאמנות לה'" (להרחבה בנושא זה ראו ספרו של מיכה גודמן "הנאום האחרון של משה").

גם הפסוק שלנו מופיע אחרי סדרה של עשרה פסוקים שכמעט כולם מזכירים את שם ה'. דווקא הפסוק שלנו לא מזכיר את שם ה'. יש כאן רמז שהמלך-הקוסם עומד בניגוד לעבודת ה' - כמו בספר דברים. "המלך הוא כמו קוסם, יש לו כוח עצום, והלוואי שלא ישתמש בכוחו כדי למעול מעל בה'".

2. שמואל הנביא

שמואל הנביא התנגד בתוקף למלוכה. ה' הצדיק אותו ואמר,  שמואל א ח8: "כְּכָל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשׂוּ מִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיַּעַזְבֻנִי וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים - כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים גַּם לָךְ" (פירוט): מינוי מלך משול לעבודת אלהים אחרים.  

עברו שלושה דורות, אנחנו בימי שלמה והמלוכה היא עובדה מוגמרת. גם מי שמתנגד למלוכה, כשמואל הנביא בדורו, לא יעז לומר שהמלוכה היא עבודת אלילים.   המושג קסם קשור למנהגים של עובדי אלילים, כמו בספר דברים (לעיל) ובירמיהו יד14: "חֲזוֹן שֶׁקֶר וְקֶסֶם ואלול[וֶאֱלִיל] ותרמות[וְתַרְמִית] לִבָּם הֵמָּה מִתְנַבְּאִים לָכֶם" ועוד. השימוש במושג זה בפסוק המדבר על המלך נועד לרמוז לביקורת של שמואל על המלוכה.

ברוב התנ"ך קסם הולך יחד עם עבודה זרה, ויש שפירשו כך גם בפסוקנו: "אף על פי שהמלך עובד עבודה זרה, והקסם תמיד על שפתיו, מכל מקום במשפט לא ימעל פיו, שלא יגזור אלא הגזרות שהשם יתברך רוצה בהן, והוא נותנן בליבו, כי המלך העליון לא יניחנו ברשותו, כדי שלא יחריב את העולם מפני עקשותו וטבעו הרע שיש לו לפי שרשו... ועל סוד זה אמרו רבנן, ש'דינא דמלכותא דינא', כי אינם עושים דין למטה אלא אם כן יהיה גזור למעלה" (רמ"ד ואלי פירוש ראשון).

3. שאול מלך ישראל

שאול מלך ישראל נאשם במעילה שהוא מעל בה', דברי הימים א י13: "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בה': עַל דְּבַר ה' אֲשֶׁר לֹא שָׁמָר, וְגַם לִשְׁאוֹל בָּאוֹב לִדְרוֹשׁ". המעילה מתייחסת לחטאיו של שאול במלחמות (שמ"‎א יד-טו), וגם להעלאה באוב, הנקראת קסם, שמואל א כח8: "וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל, וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים... וַיֹּאמֶר: קסומי[קָסֳמִי] נָא לִי בָּאוֹב, וְהַעֲלִי לִי אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלָיִךְ".   גם שמואל הנביא האשים את שאול המלך ב"חטאת קסם",  שמואל א טו23: "כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר! יַעַן מָאַסְתָּ אֶת דְּבַר ה' - וַיִּמְאָסְךָ מִמֶּלֶךְ" (פירוט).

שלמה מתייחס לחטאיו של שאול, קודמו של דוד אביו, ואומר שהמלך לא צריך ללכת לקוסמים ובעלי-אוב לצורך גילוי האמת; המלך ההולך בדרך ה' זוכה לחכמה אלהית מופלאה כמו קסם, המאפשרת לו לברר את האמת במשפט, כמו שעשה שלמה עצמו, מלכים א ג28: "וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ, וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" (פירוט). הקסם צריך להיות על שפתי מלך במשפט - המלך צריך להשתמש בחכמתו הקסומה כדי לחשוף את האמת במשפט - וכך לא ימעל פיו - לא יגיע למצב של מעילה ופניה אל בעלי אוב (ע"פ גליה).

4. צדקיהו מלך יהודה

גם צדקיהו מלך יהודה נאשם במעילה, יחזקאל יז19-20: "לָכֵן כֹּה אָמַר ד' ה': חַי אָנִי אִם לֹא אָלָתִי אֲשֶׁר בָּזָה וּבְרִיתִי אֲשֶׁר הֵפִיר וּנְתַתִּיו בְּרֹאשׁוֹ; וּפָרַשְׂתִּי עָלָיו רִשְׁתִּי וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי וַהֲבִיאוֹתִיהוּ בָבֶלָה וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ שָׁם מַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בִּי" - צדקיהו הפר את שבועתו (למלך בבל), וכך מעל בדברי פיו.    

לפי פירוש זה, מסתבר שהמשמעות של קסם פה, היא כמו בערבית = שבועה, כמו ביחזקאל כא28: "וְהָיָה לָהֶם כקסום[כִּקְסָם] שָׁוְא בְּעֵינֵיהֶם שְׁבֻעֵי שְׁבֻעוֹת לָהֶם, וְהוּא מַזְכִּיר עֲוֹן לְהִתָּפֵשׂ". גם משפט קשור לשבועה - מקום המשפט הוא מקום השבועה, מכאן הקשר בין שבע לשבועה - החודש השביעי הוא החודש של מזל מאזנים = משפט = שבועה (אביתר כהן).

לפי זה יש לפרש: כשהמלך נושא קסם (שבועה) על שפתיו, אסור לו למעול בשבועה, כי ה' ישפוט אותו לחומרה כמו את צדקיהו.