רצון מלכים שפתי צדק, ודובר ישרים יאהב

הפסוק ממשיך את קודמו; רצון הוא ניגוד של תועבה בפסוקים רבים.   גם כאן אפשר לפרש את הפסוק כמתאר מצב מצוי או רצוי:

1. מצב מצוי: "רצון מלכים הוא שפתי צדק במה שיעידו בעדות בספורי הקודמים, כמו שיצטרך זה בחכמות, אשר לא תשלם העמידה על מה שיצטרך לעמוד עליו מן החוש בהם כי אם בזמן ארוך נפלא יעבר החיים האנושיים, כמו הענין בחכמת הכוכבים ובהרבה מהדברים הטבעיים; ומי שהוא דובר ישרים - יאהב, כי היושר בדברים יישירוהו למצוא האמת במה שיחקר בו" (רלב"ג).

2. מצב רצוי: "כשם שהזכיר בתחילה מה צריך להיות תועבת מלכים, כך הזכיר בסמוך מה צריך להיות הרצון שלהם... שכל דבריהם וכל גזרותיהם יהיו בצדק ובמשפט, שבכך תהיה עליהם השראת השכינה, שהיא סוד ה'צדק'. וגם צריך המלך לאהוב מי שדובר ישרים, שהם יתנו לו עצות נכונות ויתנהג כראוי בכל ענייני מלכותו" (רמ"ד ואלי).