חמת מלך - מלאכי מוות, ואיש חכם יכפרנה

קוד: ביאור:משלי טז14 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק טז    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
טז14 חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת, וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה.

 סגולות

חמת-זעם של מלך מסוכנת לציבור כמו מלאכים (שליחים) הזורעים מוות והרס בממלכה;   ולכן איש חכם יכפר וירגיע את כעסו של המלך וימנע את ההרס. ולעומת זאת -

 מצודות

חמת מלך היא כאילו ישולח באדם מלאכי מוות;   ואיש חכם יכפרנה (יעביר את החמה) במתק אמרי פיו.


 עצות

יש להבין פסוק זה יחד עם הפסוק הבא, המתאר את המצב ההפוך, משלי טז15: "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ - חַיִּים, וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ" (פירוט).

 הקבלות

1. שתי נשים חכמות הצליחו להרגיע כעס מלכותי בימי דוד:

- אישה חכמה מהדרום הצליחה לשכנע את דוד שלא יהרוג את אבשלום, שמואל ב יד2: "וַיִּשְׁלַח יוֹאָב תְּקוֹעָה, וַיִּקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ...";

- אישה חכמה מהצפון הצליחה לשכנע את יואב, שר צבא דוד, שלא יהרוס את העיר שהסתירה את שבע-בן-בכרי המורד, שמואל ב כ16: "וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה מִן הָעִיר 'שִׁמְעוּ שִׁמְעוּ אִמְרוּ נָא אֶל יוֹאָב קְרַב עַד הֵנָּה וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ'...";

- ואפשר להוסיף לשתיהן את אביגיל, שמואל א כה3: "וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר", שהצליחה לשכנע את דוד לא להרוג את נבל הכרמלי.

שלמה הצעיר שמע את הסיפורים הללו והסיק מהם שתי מסקנות:

א. חמת מלך מלאכי מוות: כעס של מלך הוא מסוכן ועלול להביא מוות על תושבי הממלכה;

ב. איש חכם יכפרנה: איש חכם (או אישה חכמה) יודע למצוא פתרונות שמרגיעים את הכעס ומונעים את המוות.

המלך הוא רק בן אדם - הוא עלול להתעצבן ולעשות שטויות. לכן חשוב שיהיו בממלכה גם אנשים חכמים שיודעים להרגיע ולמצוא פתרונות.

2. גם משלו של קהלת רומז לעניין זה,  קהלת ט14-15: "עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט, וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְסָבַב אֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים; וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם, וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ, וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא" (פירוט).

3. כשרונם של חכמים להרגיע מריבות נזכר גם במשלי כט8: "אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה, וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף" (פירוט).

4. אזהרות נוספות על הסכנות שבקירבה למושל, ראו בהקבלות על משלי כ2: "נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶךְ, מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ" (פירוט).

 דקויות

יש להבין פסוק זה יחד עם הפסוק הבא, המתאר את המצב ההפוך -

 פרק טז    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות