מבנה משלי א

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
פרק א

 עצות

ספר זה נכתב, קודם כל, כדי ללמד את המחבר עצמו:

מִשְׁלֵי א1: "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:"

משלי א2: "לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר, לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה"

ספר זה כולל את המשלים שאסף שלמה בן דוד מלך ישראל (פירוט), כדי לדעת חכמה ומוסר - כדי שיזכור ויידע את דברי החכמה והמוסר שאמרו חכמים אחרים, וכדי להבין אמרי בינה - כדי שיוכל להסיק מסקנות חדשות בעצמו (פירוט). 

מטרתו העיקרית של המחבר בלימוד זה היא מעשית:

משלי א3: "לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים"

המחבר אינו מסתפק בלימוד פאסיבי, אלא מעוניין לקחת את הדברים, להסיק מהם מסקנות ולהפיק מהם מוסר השכל שיוכל  ליישם בחייו האישיים; דברי החכמה נועדו לא רק ללימוד עיוני-פילוסופי, אלא גם ובעיקר לעשות צדק ומשפט ומישרים - לשפוט בצדק וביושר, לתקן את מערכת המשפט ואת החברה כולה (פירוט).

הדברים, שהמחבר כתב עבור עצמו, עשויים לעזור גם לאחרים:

משלי א4: "לָתֵת לִפְתָאיִם - עָרְמָה, לְנַעַר - דַּעַת וּמְזִמָּה"

משלי א5: "יִשְׁמַע חָכָם - וְיוֹסֶף לֶקַח, וְנָבוֹן - תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה"

יש בהם עצות פשוטות, שעשויות לעזור לפתיים להיזהר מפני הטעיות של ערמה, ולעזור לנערים חסרי-ניסיון להתמודד עם מזימות שעלולות להזיק להם (פירוט);

ויש בהם עצות מתוחכמות יותר, שעשויות לעזור גם לחכמים ולנבונים להרחיב את ידיעותיהם עוד יותר (פירוט).

לפעמים, גם באותו פסוק עצמו אפשר למצוא כמה משמעויות - משמעויות פשוטות יותר המתאימות לפתיים ונערים, ומשמעויות עמוקות יותר המתאימות לחכמים ונבונים:

משלי א6: "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם"

מי שילמד את הספר לעומק - יוכל להבין גם את המשל החיצוני וגם את המליצה הפנימית העמוקה (פירוט).

כבר בתחילת דבריו, מדגיש המחבר, כי הלימוד בספר לא נועד להיות חוויה אינטלקטואלית- שכלית בלבד:

משלי א7: "יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר...": הלימוד של דעת חכמה ומוסר, שנזכרו בפסוק 2, צריך להתחיל ברגש של יראת כבוד כלפי ה', רגש שמעורר את האדם ליישם את העקרונות שלמד (פירוט).

 דקויות

פסוקים 1-9 הם פתיחה לכל הספר:
  • פסוקים 1-6: "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל... לָדַעַת... לָקַחַת.. לָתֵת... יִשְׁמַע... לְהָבִין" - תכלית כתיבת הספר לכותב ולקורא (האות ל מציינת את התכלית של מה שלפניה). הפסוקים מתארים מדוע החליט שלמה המלך לכתוב את הספר ומה התועלת שהקורא בספר יכול להפיק ממנו (ראו פירושנו על פסוק 2).
  • פסוקים 7-9: "יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת... שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ..." - מקורות הלימוד: המקור הראשי הוא יראת ה' (פסוק 7), והמקורות המלווים הם מוסר האב ותורת האם - המסורת מהדור הקודם (פסוקים 8-9).

לאחר הפתיחה, פסוקים 10-33 כוללים שני נאומי-אזהרה:

  • הנאום הראשון בפסוקים 10-19: "בְּנִי! אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים - אַל תֹּבֵא!" - אזהרה לנערים מפני הצטרפות לכנופיית שודדים, המבטיחה להם התעשרות קלה ומהירה (פירוט).
  • הנאום השני בפסוקים 20-33: "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ.. עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי?..." - אזהרה לפתיים מפני הצטרפות לחבורת-רחוב של לצים וכסילים, המבטלים את זמנם ואינם לומדים (פירוט).

הנאום הראשון בלשון זכר והנאום השני בלשון נקבה, כנגד משלי א8: "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (פירוט).

 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות