החכמה מתייאשת מהפתיים שאינם מקשיבים

החכמה מתלוננת על כך שהיא קוראת ואף אחד לא עונה. תוכחות רבות בסגנון זה נמצאות בדברי נביאי הכתב, כגון:

1.  ישעיהו נ2: "מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין, אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה? הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת, וְאִם אֵין בִּי כֹחַ לְהַצִּיל?...", ישעיהו סה12: "וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶב וְכֻלְּכֶם לַטֶּבַח תִּכְרָעוּ, יַעַן קָרָאתִי וְלֹא עֲנִיתֶם, דִּבַּרְתִּי וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וַתַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי, וּבַאֲשֶׁר לֹא חָפַצְתִּי בְּחַרְתֶּם", ישעיהו סו4: "גַּם אֲנִי אֶבְחַר בְּתַעֲלֻלֵיהֶם, וּמְגוּרֹתָם אָבִיא לָהֶם; יַעַן קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה, דִּבַּרְתִּי וְלֹא שָׁמֵעוּ; וַיַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי, וּבַאֲשֶׁר לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ".

2. ירמיהו ז13: "וְעַתָּה יַעַן עֲשׂוֹתְכֶם אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה נְאֻם ה' וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, וָאֶקְרָא אֶתְכֶם וְלֹא עֲנִיתֶם",   ירמיהו לה17: "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא אֶל יְהוּדָה וְאֶל כָּל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַים אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עֲלֵיהֶם, יַעַן דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעוּ וָאֶקְרָא לָהֶם וְלֹא עָנוּ".

ובלשון שונה מעט גם בתורה ובנביאים ראשונים, כגון:

3. דברים א43: "וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּמְרוּ אֶת פִּי ה' וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה".

4. שופטים ו10: "וָאֹמְרָה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִירְאוּ אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי... וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי" (פירוט).

5. בראשית מב22: "וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם... הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם" (פירוט).

ישנם שני הבדלים משמעותיים בין קריאות הנבואה לבין קריאות החכמה:

א. קריאות הנבואה מכוונות לכלל עם ישראל, וקריאות החכמה מכוונות לאדם פרטי.

ב. קריאות הנבואה מדברות על עונש השגחי מה', וקריאות החכמה מדברות על עונש טבעי.   לחכמה אין "סמכות" להעניש את האנשים שאינם שומעים בקולה; העונש מגיע אליהם באופן טבעי בגלל שאינם פועלים לפי החוקים שהעולם מתנהל לפיהם (ע"פ ד"ר נילי סמט).