קוד: ביאור:משלי א22 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
| ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
| פרק א פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 סיכום |
- אומרת החכמה: "עד מתי אתם, הפתיים, תאהבו להתפתות?!, עד מתי תשמעו לפיתויי הלצים אשר חומדים (מתאווים) רק מעשי לצון לעג וזלזול, ולפיתויי הכסילים אשר שונאים כל דעת?!"
עד מתי פתיים (פתאים, שוטים הנפתים מהר) תאהבו פתי? עד מתי לצים לצון חמדו להם? עד מתי כסילים ישנאו דעת?
שלושה יצרים המרחיקים את האדם מדרך הישר נזכרים בדבריהן של החכמות.
היצרים הללו נרמזים בשלושת הסוגים של נערי-רחוב, שהמורות החכמות מנסות
להחזיר לספסל הלימודים:
פתי
= אדם המתפתה ומשתכנע בקלות;
לץ
= אדם הלועג לזולת ומזלזל בערכים חשובים;
כסיל
= אדם השונא ללמוד.
ניתן לפרש את הפסוק גם כדבריה של מאמנת אישית חכמה, הפונה אל אדם אחד:
עד מתי? = החכמה מתחילה את דבריה בשאלה רטורית, שמטרתה לנער את האדם ולהוציא אותו מהשלוה שלו: "האמנם הכל בסדר אצלך?" "עד מתי תמשיך להתנהג בצורה שלילית הגורמת נזק לך ולסביבה?". אתה לא יכול להמשיך בדרכך בלי סוף, כי הזמן עובר! בהמשך מתייחסת החכמה לשלושה כוחות שליליים הפועלים בתוכו, מהשטחי והחיצוני אל העמוק והפנימי:
כך, שלב אחר שלב, מובילה החכמה את האדם להכיר במגרעותיו. ובפסוק הבא היא מובילה אותו לתיקון -
הקריאה עד מתי?! מכוונת לאדם ה"מורח את הזמן" ולא מסוגל לקבל החלטה. הקריאה נועדה להזכיר לו שהזמן מוגבל, וכל דחיה נוספת של ההחלטה רק גורמת לו נזק. כך אמרו, למשל:
1. משה ואהרן אל פרעה, שמות י3: "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים: עַד מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי?! שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי!
", ובהמשך גם עבדי פרעה אמרו לו, שמות י7: "עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ?! שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם! הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם?!
".
2. ה' אל שמואל, שמואל א טז1: "עַד מָתַי
אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל, וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל?! מַלֵּא
קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי, כִּי רָאִיתִי
בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ
".
3. אבנר בן נר אל יואב בן צרויה, שמואל ב ב26: "הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב?! הֲלוֹא יָדַעְתָּה כִּי מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה, וְעַד מָתַי לֹא תֹאמַר לָעָם לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי אֲחֵיהֶם?
".
4. אליהו הנביא לעם ישראל, מלכים א יח21: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים?! אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו!
".
בפסוקנו, הקריאה היא אל הפתיים ה"פוסחים על שתי הסעיפים", מתלבטים בין החכמה לבין הלצנות והכסילות. החכמה מזכירה להם שהזמן מוגבל והם לא יכולים להתלבט לנצח. הם צריכים לבחור צד. ואם לא יבחרו בצד החכמה (פסוק 23) הם ימצאו את עצמם בצד הכסילות (פסוקים 24-).
הקריאה עד מתי?! מזכירה את הפתגם העממי: "אדם דואג על איבוד ממונו, ואינו דואג על איבוד זמנו. אבל ממונו אינו עוזר, וזמנו אינו חוזר
".
בקריאה ראשונה נראה שהחכמה קוראת לשלושה סוגים של נערי רחוב - פתיים, לצים
וכסילים. אולם, בפסוקים אחרים נאמר שאין טעם להוכיח לצים, משלי ט8: "אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ
" (פירוט) ואין טעם לדבר דברי-טעם אל כסילים, משלי כג9: "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ
" (פירוט)! ניתן להסביר זאת לפי שני הפירושים לפסוק 20:
1. הדוברת בקטע היא המורָה היוצאת לשליחות חינוכית, והיא אכן קוראת רק לפתיים - היא קוראת להם להתרחק מהלצים ומהכסילים המשפיעים עליהם לרעה. ואכן, רק הפניה אל הפתיים היא בגוף שני תאהבו; הדיבור על הלצים והכסילים הוא בגוף שלישי חמדו, ישנאו.
2. הדוברת בקטע היא החכמה המופשטת, והיא קוראת לאדם להתרחק משלושה יצרים מופשטים - פתיוּת, לצנוּת וכסילוּת: "בני
אדם המרחקים עצמם מן התורה הוא מחמת שלושה עניינים: א' מחמת שנתפתו ביצרם
לילך אחר תאוות העולם הזה... ב' מחמת שחפצים לדבר דברים בטלים [לצים]... ג' מחמת
שתלמודם קשה עליהם ורוצים שתהא התורה באה מעצמה [כסילים]...
" (הגאון מווילנה). ובהרחבה:
עד מתי? - שאלה רטורית, שמטרתה לנער את האדם ולהוציא אותו מהשלוה: "האמנם הכל בסדר אצלך?" "עד מתי תמשיך להתנהג בצורה שלילית הגורמת נזק לך ולסביבה?". אתה לא יכול להמשיך בדרכך בלי סוף, כי הזמן עובר! בהמשך מתייחסת החכמה לשלושה כוחות שליליים הפועלים בתוך האדם, מהשטחי והחיצוני אל העמוק והפנימי:
פתיים - תאהבו פתי? האם ייתכן שאתה מתפתה ומושפע מסביבתך? האם ייתכן שאתה אוהב להתפתות, כי זה משחרר אותך מהצורך לחשוב בעצמך?
ולצים - לצון חמדו להם? האם ייתכן שאתה מזלזל בחכמה ובעצות הטובות שאתה מקבל? האם ייתכן שאתה חומד את אותו זלזול, כי זה משחרר אותך מהצורך להשתנות? האם ייתכן שאתה חומד ואוהב הלצות, צחוקים ובילויים שטחיים, כי אתה מרגיש שיעמום וריקנות פנימית?
וכסילים - ישנאו דעת? האם ייתכן שאתה כסיל הדבק בעקשנות בדרכיו הרעות ואינו מוכן להשתנות? האם ייתכן שאתה שונא אותי, כי אני מנסה ללמד אותך לדעת ולהכיר את הצדדים הדורשים תיקון אצלך?
בפסוק הבא, החכמה מובילה את האדם לתיקון שלושת הכוחות הללו.
| פרק א פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 סיכום |
| ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |