משלי שלמה - פתיחה

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
א1 מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:

 סגולות

זה ספר המשלים שאסף וכתב שלמה בן דוד מלך ישראל.

 מצודות

אלה הם המשלים אשר אמר שלמה, כי את התורה המשיל לאשה טובה, והמינות לזונה; וכן ברוב הדברים אחז בדרך משל.


 עצות

ספר משלי כולל עצות מעשיות בארבעה תחומים עיקריים:
א. בין אדם לנפשו - תיקון המידות והרגשות.
ב. בין אדם לחברו - זוגיות, משפחה ויחסי-אנוש תקינים.
ג. בין אדם למדינה - חכמת השלטון, ההנהגה והמשפט.
ד. בין אדם לה' - יראת שמיים, תורה ומצוות.

ארבעת התחומים הללו נרמזים כולם בפסוק הראשון:
א. שלמה - שמו הפרטי של המחבר - מסמל את המשלים שבין אדם לנפשו;
ב. בן דוד - שם משפחתו של המחבר - מסמל את המשלים שבין אדם למשפחתו ולחבריו;
ג. מלך ישראל - מקצועו של המחבר - מסמל את המשלים שבין אדם למדינה;
ד. והסיום אל רומז אל המשלים שבין אדם לה'.

ארבעת התחומים הללו נרמזים גם בארבעת המשמעויות של השורש משל בלשון המקרא:

א. פתגם - כנגד המשלים העוסקים בתיקון המידות, שהרי אחת הדרכים היעילות ללימוד מידה טובה היא לשנן פתגם קצר העוסק באותה מידה.

ב. שיר או נאום - כנגד המשלים שבין אדם למשפחתו ולחבריו, שהרי בימי קדם, שירים ונאומים היו אמצעי תקשורת חשובים.

ג. שלטון והנהגה - כנגד המשלים שבין אדם למדינה. השורש נזכר בפירוש ביחס לשלמה, שהיה שליט חכם, מלכים א ה1: "וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת מִן הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם, מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת שְׁלֹמֹה כָּל יְמֵי חַיָּיו... וַיְּדַבֵּר שְׁלֹשֶת אֲלָפִים מָשָׁל..." משל המשקף את ניסיונו כמושל.

ד. דמיון והקבלה - כנגד המשלים בין אדם לה', "כי מפתח הבנת כל מה שאמרו הנביאים... הוא הבנת המשלים, וענייניהם, וביאור לשונותיהם" (מורה נבוכים, חלק ראשון - הקדמה). האמת האלהית היא עמוקה ונשגבת, וכדי לקרב אותה להבנתם של האנשים הפשוטים, השתמשו הנביאים בדימויים ומשלים, הושע יב11: "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה",  יחזקאל יז2: "בֶּן אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל".

כך, גם שלמה השתמש בדימויים והקבלות כדי להבין את התורה: "לבאר עמוקה מלאה מים, והיו מימיה צוננין ומתוקים וטובים, ולא הייתה בריה יכולה לשתות ממנה. בא אדם אחד, וסיפק לה חבל בחבל, משיחה במשיחה ודלה ממנה ושתה. התחילו הכל דולין ושותין. כך, מדבר לדבר, ממשל למשל, עמד שלמה על סודה של תורה, דכתיב משלי שלמה בן דוד מלך ישראל, על ידי משלותיו של שלמה, עמד על דברי תורה" (ר' חנינא, שיר השירים רבה א א ח).

 הקבלות

לשורש משל ישנן כמה משמעויות שונות (ראו "דקויות") ובמבט ראשון נראה שאין קשר ביניהן.   אולם דווקא שלמה המלך שילב בין המשמעויות השונות:

- הוא היה מומחה במשלים - דימויים, פתגמים, שירים ונאומים, מלכים א ה12-13: "וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף;   וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר, וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים";

- והוא היה גם מומחה בממשלה - שלטון והנהגה מלכים א ה1: "וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת מִן הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם, מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת שְׁלֹמֹה כָּל יְמֵי חַיָּיו".

שלמה ידע למשול - למצוא את המשותף והדומה בדברים הנראים שונים, החל מבני-אדם ועד חיות וצמחים.   והכישרון הזה איפשר לו גם למשול - להנהיג בהצלחה את העמים השונים והמגוונים בממלכתו הרחבה.

 דקויות

השורש משל נזכר בתנ"ך בכמה משמעויות:

א. דמיון והקבלה, כמו בדברי ה', ישעיהו מו5: "לְמִי תְדַמְיוּנִי וְתַשְׁווּ, וְתַמְשִׁלוּנִי וְנִדְמֶה?".  וכן פעמים רבות בדברי חז"ל, "משל למה הדבר דומה..."

ב. פתגם או דבר-חכמה קצר, כמו בדברי דוד, שמואל א כד13: "כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי: 'מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע'; וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ".

ג. שיר או נאום, כמו בדברי בלעם, במדבר כג18: "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע, הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר".

ד. שלטון והנהגה, כמו בדברי בני יעקב, בראשית מה26: "עוֹד יוֹסֵף חַי, וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם".

מה הקשר בין כל המשמעויות? ראו על כך במילון שבסוף הספר, ערך משל.

כל המשמעויות הללו נמצאות בספר משלי:

א. יש בו דימויים והקבלות רבים, הממחישים עקרונות מוסריים בעזרת דוגמאות מהטבע והחיים, כמו משלי כז18: "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד" (פירוט).    ולפי מפרשים רבים, גם הפסוקים הנראים פשוטים, למעשה כוללים דימויים נסתרים (רש"י, מצודות).

ב. יש בו פתגמים קצרים עם מסר קולע, כמו במשלי כא23: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ - שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ" (פירוט). רוב הפסוקים בפרקים י-כב, כה-כט הם מסוג זה.

ג. יש בו נאומים שיריים עם מסר מורכב, כמו הנאום במשלי ו6-11 המתחיל במילים: "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם" (פירוט). רוב הפרקים א-ט, כג-כד, ל-לא מחולקים לנאומים מסוג זה.

ד. ויש בו גם הנחיות לשלטון והנהגה, כמו במשלי כה5: "הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ - וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ" (פירוט).

 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות