פיתויי הגברים החטאים

מה כל כך מפתה במארב לאדם נקי?

החטאים מנסים לפתות את הנער במילים לכה איתנו, נארבה לדם. אבל האם זה באמת כל-כך מפתה?! האם אדם מן היישוב יתפתה להצטרף לכנופיית שודדים ההולכים לשפוך דם? ומה כל-כך מפתה בכך שהאדם הוא נקי?   כמה תשובות:

1. הפסוק אכן אינו מכוון לאנשים נורמטיביים. הוא מכוון לנערי רחוב, המחפשים התלהבות וריגושים. עבורם, הצטרפות לכנופיה היוצאת למארבים אלימים אכן מהווה פיתוי (כמו צעקת-הקרב הידועה: "רוצים לראות דם!").     העובדה שהקרבן נקי כשלעצמה אינה מפתה, אבל היא נזכרת כדי לומר "למרות שהקרבן הוא נקי וחף מפשע, אנחנו נצא מזה חינם, בלי עונש" (ע"פ דעת מקרא). ייתכן גם שהמשפט הוא תקציר של שיחת-השכנוע בין החטאים לנער; הם אומרים "נארבה לדם של פלוני", הוא אומר "אבל הוא נקי!", והם עונים "אל תדאג, לא יתפסו אותנו, אנחנו נצא לחופשי חינם" (ראו "הקבלות").

2. על-דרך הדרש, המילה נקי משמעה: פטור מעונש, כמו בשמות כא19: "וְנִקָּה הַמַּכֶּה" ובשמות כא28: "וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי" (פירוט).   נקי הוא לא בהכרח צדיק או חף מפשע, הוא מה שנקרא בימינו "לא שפיט", אי אפשר להעניש אותו.    הוא אמנם פטור מעונש, אבל אבל הפטור הזה הוא חינם - הוא לא מוצדק.    אם כך, הביטוי נקי חינם משמעו: אדם שקיבל פטור מעונש ללא הצדקה. חבורת השודדים מציגה את עצמה כמחתרת אידיאולוגית, שמטרתה לקחת את החוק לידיים ולהרוג אנשים שמערכת המשפט שיחררה ללא הצדקה.

- אולם, צירוף המילים "דם", "נקי" ו"חינם" רומז בבירור לרצח של אדם חף מפשע, כמו בדברים יט10: "וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ" ובשמואל א כה31: "וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לֵב לַאדֹנִי וְלִשְׁפָּךְ דָּם חִנָּם" ועוד.

3. דם משמעו גם כסף, כמו בביטוי "דמי חנוכה". השודדים מפתים את הנער לארוב כדי להרויח הרבה כסף, כפי שהם אומרים גם בפסוק הבא.

- אולם, המשמעות דם=כסף אינה מופיעה בלשון המקרא. היא מופיעה רק בלשון חז"ל, ויש אומרים שמקורה ביוונית (תמר עילם-גינדין).

4. הפסוק אינו ציטוט מדברי הפיתוי של החטאים, אלא דבריו של המורה.  החטאים אומרים רק "בוא נצא לשוד כדי להרוויח כסף".   אבל המורה מודיע לנער מה מסתתר מאחרי הפיתוי הזה - מסתתרת כאן מזימה לשפוך דם נקי, וזה חינם - ללא הצדקה (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 243; וכן רש"י, מצודות).   כך אפשר לפרש גם במשלי ט17: "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ, וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם" (פירוט): הפסוק אינו ציטוט מדברי הפיתוי של אשת הכסילות, אלא דבריו של המורה המודיע לנער מה מסתתר מאחרי הפיתוי (ע"פ נריה קליין).

- אולם, לדעתי סביר יותר שהמורה משתמש במילים של החטאים עצמם, שהרי המשפט נאמר בסגנון של דיבור ישיר, כמו ציטוט.    ועוד: הרי מטרתו של המורה היא להזהיר את הנער מפני פיתויים (כמו שהוא פותח את דבריו: "אם יפתוך חטאים - אל תבא"), ולשם כך עליו לתאר את הפיתויים כפי שהם, באותן מילים שהנער שומע מפי החטאים ברחוב, כדי שהנער יידע לזהות את הפיתויים ולהיזהר מהם.

5. הפיתוי הוא ציטוט מדוייק מדברי החטאים, והוא מכוון דווקא לאדם צדיק וישר! החטאים אומרים "אנחנו הולכים לשדוד אדם חף מפשע, ואם הוא יגלה אותנו ויתנגד לנו אנחנו מוכנים גם לשפוך את דמו, אין לנו שום עכבות מוסריות.   אבל אתה הרי אדם מוסרי ורוצה למנוע שפיכות דמים. אם תצטרף אלינו, תוכל לעזור לנו לשדוד את האדם הנקי בלי להתגלות, וכך לא יהיה צורך בשפיכות דמים" (ע"פ פירוש אור החיים על הפסוק).   הפיתוי כאן הוא מוסרי: בוא תצטרף אלינו לשוד, כדי למנוע רצח!     ספר משלי חושף את הכוונה האמיתית שלהם: הם לא באמת רוצים להימנע משפיכות דמים - להיפך - המטרה העיקרית שלהם היא לשפוך דם במהירות, עם כמה שפחות התנגדות מאנשים טובים ואיכפתיים כמוך. כשאתה מצטרף אליהם, אתה נותן להם לגיטימציה.

לא רק שודדים פרטיים נוהגים כך, אלא גם ממשלות, המעוניינות לשדוד את הציבור או חלק ממנו, מנסות לגייס לשירותן אנשים טובים שישמשו להן כעלה-תאנה (שמעתי מהר"י שליסל).