ביאור:משלי א27

בפסוק מופיעים כמה ביטויים ציוריים. הסברנו לביטויים אלה מבוסס על דברי אורי יעקב בירן.

כשואה פחדכם = המושג "שואה", בימינו, טעון במשמעות שנוספה לו בעקבות הפוגרום חסר התקדים שנעשה במיליוני יהודים בעת מלחמת העולם ה-2. אמנם בלשון המקרא משמעותו שונה:

1. מלשון השתאוּת ופליאה: "תבואהו לכל אחד רעה שישתאה כל שומעה" (אבן עזרא).  אסון בלתי-נתפס, שאי-אפשר להסביר בהגיון אנושי.

2. מלשון חושך וענן, כמו בצפניה א15: "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא, יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה, יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה, יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל"  (רש"י,  מצודות);    אסון פתאומי, כדבר המופיע מתוך האפלה.

אכן, גורם ההפתעה, למרות כל האזהרות והרמזים המקדימים, הוא אחד הלקחים החזקים ביותר מימי מלחה"ׂע השניה.

אידכם כסופה = אידכם הוא ענן. כמו הענן, שהוא רוח ותדמית, שאינו מחובר לשום דבר ושרוח מסיעה אותו... והסופה מפזרת במהירות וביעילות מסך שלם של עננים, שיכולה לעקור עשרות עצים בסערה אחת.     "אידכם יגיע כסופה", אומר שלמה המלך, "ברגע אחד יתגלה שכל המעשים היו הבל ורעות רוח".

- סופה נזכרת כמה פעמים בנבואות פורענות, במשמעות של סערה, צרה או מלחמה הבאה במהירות מאת ה', למשל ישעיהו ה28: "אֲשֶׁר חִצָּיו שְׁנוּנִים וְכָל קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכוֹת, פַּרְסוֹת סוּסָיו כַּצַּר נֶחְשָׁבוּ וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה", עמוס א14: "וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת רַבָּה וְאָכְלָה אַרְמְנוֹתֶיהָ, בִּתְרוּעָה בְּיוֹם מִלְחָמָה בְּסַעַר בְּיוֹם סוּפָה".

צרה וצוקה = צרה מזכירה את התואר צר, מצומצם, היפך רחב;  צוקה (קיצור של מצוקה) מזכירה את המילה צוּק (קיצור של מצוק), כמו בשמואל א יד5: "הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן מוּל מִכְמָשׂ, וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב מוּל גָּבַע".   שתי המילים יחד מתארות את פחדו של אדם העומד על סלע צר בקצה צוק, כל תנועה שיעשה עלולה להפיל אותו לתהום, כך שמרחב הפעולה שלו צר ומצומצם מאד.

בפסוק זה מתאר שלמה המלך ביתר חריפות את המצב הקשה שנקלעו אליו האנשים שאינם מקשיבים לחכמה ואף מתריסים נגדה. כפי שראינו, האדם חי בפחד עצום, התנפצות עולמו המזוייף היא קשה וכואבת, וכל זה מגיע ללא סיבה נראית לעין, ללא יכולת להאשים מישהו - חוץ מאת עצמנו (שואה סופה צרה וצוקה / אורי יעקב בירן, אתר כיפה).