תוכחה למנאצי תוכחה

לפעמים האדם מרגיש שהוא לא יכול ללמוד. כמה שהוא מנסה ומשתדל להתעמק, החכמה פשוט לא נכנסת לראש שלו. לפי ספר משלי, "אין לא יכול - יש לא רוצה", וגם כשאדם מרגיש שהוא לא יכול, הדבר למעשה נובע מבחירה שהוא עצמו עשה בעבר. כך מסבירה החכמה לכסילים, מדוע לא יצליחו למצוא אותה גם אם יתאמצו:

תחת כי- = ביטוי המסביר שכר או עונש. במקרה זה הביטוי מסביר את העונש שנזכר בפסוק הקודם - אז יקראוני ולא אענה, ישחרוני ולא ימצאוני. הפסוק הזה והפסוק הבא מתארים ארבעה גורמים לכך שהכסילים לא מצליחים ללמוד - כולם קשורים לעולם הרגש:

א. שנאו דעת - לפעמים אדם מעדיף לא לדעת, כי לאדם שיודע הרבה יש תדמית חברתית שלילית (למשל "חנון", "יורם", "מרובע" וכו' - הכינוי משתנה לפי המקום והתקופה). הוא שונא דעת ומעדיף לאמץ תדמית חברתית שנחשבת יותר חיובית ו"קולית" בסביבתו.

לפעמים אדם מפתח שנאה כלפי הדעת בגלל חוויה שלילית שעבר. לדוגמה, תלמיד התבקש לעמוד ליד הלוח ולפתור תרגיל, הוא טעה והכיתה לעגה לו; בעקבות ההשפלה הוא מחליט שהוא שונא את הנושא ולא מוכן עוד להשקיע בו.

לפעמים אדם מעדיף לא לדעת דברים, מתוך מחשבה שאי-הידיעה תפטור אותו מאחריות. לדוגמה, אדם רואה מפגע בטיחותי, ובמקום למלא את חובתו ולדווח עליו, הוא שונא לדעת, מתעלם ועושה את עצמו כאינו יודע.

הכתוב מזהיר, שהניסיון לא לדעת בסופו של דבר יתנקם בו - "אז יקראונני ולא אענה... תחת כי שנאו דעת".

ב. יראת ה' לא בחרו - יש אנשים שמנערים מעצמם כל מגבלה מוסרית, אנשים ש"אין להם אלהים". הם שמים את עצמם במרכז, ולכן הם אטומים ואינם מקבלים כל חכמה מהסביבה.

יראת ה' מציינת גם את מידת הזהירות; יראת ה' לא בחרו = החליטו במודע שלא לחשוש ולא להיזהר.

הכתוב מדגיש שהדבר תלוי בבחירתו החופשית של האדם: "ישחרונני ולא ימצאונני... תחת כי... יראת ה' לא בחרו".

הכסיל בפסוק זה בוחר ברגש השנאה ולא בוחר ברגש היראה, ולשתי הבחירות הללו יש תוצאה דומה. "יש פה תוכחה קשה לכל אחד מאיתנו: עד כמה אנחנו מוכנים רוצים, בוחרים ושואפים לחוש את הלימוד שלנו ולקבל עלינו עול מלכות שמים, או בקיצור, לערב גם את הנפש שלנו" (אורי יעקב בירן, דעת ויראת השם).