קוד: ביאור:משלי א2 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
מטרתו הראשונה של ספר משלי היא:
משלי א2: "לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר, לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה
"
מחבר ספר משלי מעיד על עצמו, שחיבר את הספר כדי
לדעת וללמוד,
להבין ולחשוב (ראו
מבוא לספר משלי
). הספר מיועד לכל אדם שמעוניין, כמוהו, לדעת עוד ועוד דברי חכמה ומוסר, ולהבין עוד ועוד אמרי בינה.
הספר "סגולות משלי" נועד לעזור לקורא
לדעת חכמה ומוסר ולהבין אמרי בינה, במשמעות בסיסית יותר - לדעת ולהבין את
המשמעות המילולית של המושגים
דעת, חכמה, מוסר, בינה.
בקריאה ראשונה ניתן לחשוב שמדובר במילים נרדפות, אולם בלשון המקרא, לכל מילה ישנה משמעות ייחודית, ולפיכך הקדשנו פרק שלם בסוף הספר על-מנת להסביר בהרחבה את המשמעות המדוייקת של
מילים וביטויים בספר משלי, ואיך המשמעות הזאת משתלבת בכל הפסוקים שבהם מופיעה כל מילה. בגוף הספר נסביר את המושגים בקצרה - נתחיל מהפסוק שלנו:
חכמה = לימוד על-ידי שמיעה והקשבה; מוסר = לימוד על-ידי ביקורת וייסורים. המילים חכמה, מוסר, בינה מגדירות את הנושאים העיקריים של הספר: חכמה ומוסר הן לימוד ממקורות חיצוניים (לימוד חיובי על-ידי שמיעה או לימוד שלילי על-ידי ייסורים), ובינה היא לימוד ממקורות פנימיים (מחשבה אישית והסקת מסקנות).
דעת
= הכרות קרובה ואישית;
הבנה
= בניית קומה נוספת, הסקת מסקנות. המילים
לדעת, להבין מנחות את הקוראים איך להשתמש בספר: יש
לדעת, להכיר מקרוב וליישם בחיי היום-יום את דברי החכמה והמוסר שבו, ויש
להבין, לפתח הלאה ולהסיק מסקנות מאמרי הבינה שבו: "זה בדיוק מה ששלמה המלך רוצה מאיתנו. לא רק להחכים מקריאת משליו ואמרותיו הנפלאים, אלא גם
להבין, לחשוב בעצמנו על ההשלכות והדברים שאנחנו מוציאים ממה שלמדנו, וגם
לידע אותם, לחיות על פיהם ולפעול בעזרתם
"
(אורי בירן, "יודע ומבין", אתר כיפה).
ספר משלי קורא לנו להרחיב את הידע שלנו בכל דרך אפשרית - בין אם ע"י לימוד ממקורות חיצוניים, או על ידי מחשבה עצמאית - "לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה ".
1.
חכמה היא ידיעת החוק,
מוסר הוא ידיעת השכר על קיום החוק והעונש על הפרת החוק;
חכמה היא בשכל,
מוסר משפיע על הרצון:
במדרש משלי: אם יש באדם חכמה - הרי הוא למד מוסר, ואם אין באדם חכמה - אינו יכול ללמוד מוסר. והכוונה הוא כפשוטו: דאם הוא טעה בזה בעיקר הדין, לא יועיל לו שום מוסר, כגון שחושב בעסקו על איזה דבר שאינו בכלל גזל - מה יועיל לו אם ילמד כל ענייני המוסר, שילהיב את לבו בגודל איסור הגזל, כיוון שסבור שזה אינו בכלל גזל?... על כן צריך ללמוד את דיני התורה כדי שיידע האסור והמותר, וגם ללמוד את ענייני המוסר המביא את האדם לידי יראת ה' יתברך, כדי שבזה יזרז את נפשו לקיים את התורה..." (חפץ חיים, שמירת הלשון);
גדר החכמה הוא לדעת בכל המידות והדרכים והמנהגים, שיש בכל אחד מהם שני דרכים הפוכים זה מזה, כמו אכזריות - רחמים, גאוה - ענוה, עזות - בושת, אכילה - צום, קדושה - טומאה... חוקי החכמה הם מתנגדות אל טבע לב האדם... לכן צריך הוא למוסר, והוא שייסר ויאסור כוחות נפשו בל יליזו מחוקי החכמה... הבינה נופלת גם בדברים שייפול עליהם שם "אמת" ו"שקר"... ותחת שהחכמה נאספת אל הנפש מבחוץ, הבינה היא יוצאת מנפש האדם לחוץ, לעבור בין הדברים ולחקרם" (מלבי"ם על משלי א2)
2.
חכמה היא להימנע מצרות,
ומוסר הוא לצאת מצרות;
חכמה היא לכתחילה,
מוסר הוא בדיעבד: "חכמה - שלא ייפול ברשת היצר הרע אשר הוא פורש לרגליו ושלא יתפתה בפיתוייו;
ומוסר - אם יצרו מתגבר עליו, לייסר את עצמו ולשבור אותו...
בינה - כי אף אם ישבר את יצרו ותאוותו, יראה לשבר בדרך התורה, ולא יהיה צדיק הרבה יותר ממה שכתוב בתורה
.
"
(הגאון מווילנה על משלי א2).
3.
חכמה היא להוסיף תכונות טובות,
מוסר הוא להסיר תכונות רעות: "אדם
חכם יש לו את הכלים להצליח להתיר את הדברים שמולו
ולהכניסם לתוך מוחו - הוא יכול לקלוט דברים,
להוסיף לעצמו דברים...
מוסר, לעומת זאת, עוזר
להסיר מן האדם מידות רעות שדבקו בו...
בינה היא, בפשטות, לקיחת החכמה צעד אחד קדימה... תפיסת החכמה
ויצירת דברים חדשים
על בסיסה
"
(אורי בירן, שם).
עוד על ההבדלים בין חכמה למוסר ראו שתי דרכי לימוד, מסקנה אחת.
הביטוי "דעת חכמה ומוסר
" נזכר גם בהמשך, בפסוק 7: "יראת ה' ראשית דעת חכמה ומוסר, אוילים בזו
"; שם נאמר, שהדבר הראשון שיש לדעת הוא יראת ה' (פירוט).
המילים
לדעת, להבין גם מגדירות את המטרה שלשמה נכתב הספר: "תועלת הדברים,
להודיע לבני אדם
חכמה ומוסר; ואחז במשל
למען הבין לזולת
דברי בינה, כי הוא מבוא גדול לקנות ההבנה
"
(מצודות, ודומה לזה
רש"י).
להבין אמרי בינה - "מקריאת החלק השני של הפסוק עולה שאלה: מה זה
להבין אמרי
בינה?!
לכאורה היה אמור להיות להבין אמרי חכמה!... על
הקורא להבין את האמרות, את אוסף המשלים של שלמה. האמרות עצמם הם אמרות
בינה, דברים ששלמה המלך לא רק קיבל ממוריו והעביר לנו בספרו, אלא יצירות
של שלמה המלך בעצמו, תובנות שהגיע אליהם בכוחות התבונה שלו. דווקא שלמה
המלך, שהיו לו המון הבנות, לא רוצה שדבריו ייהפכו לעוד חכמה שלומדים, אלא
רוצה שגם יבינו את דבריו, שיפתחו ויתקדמו בעזרתו. שלמה המלך הבין את
חשיבות ההבנה, ולא מוכן שהאדם שיקרא את דבריו יפספס את הנקודה. אדם ששמע
שיר מדהים, שגם נוגן נפלא, יתקשה מאוד להעביר בכתב את התחושות שעלו בו,
ואת האוירה שאליה הגיע. הוא יכתוב מה שיוכל, ויבקש מהקורא לעבור את אותו
תהליך שעבר הוא, כי קריאת המילים עצמם זה לא אותו דבר
"
(אורי בירן, שם).
ISRAEL613.COM_ERETZ_ISRAEL3: תורה מנין שנאמר לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה ואומר אשר הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ארץ ישראל מנין תלמוד לומר ה' אלהיך מיסרך ואומר כי ה' אלהיך ... (cache)